תש"ח: הטק טק המחוצף של כדורי האויב על האוטובוס לירושלים
"הקרב על הדרכים" היה מרכיב משמעותי במלחמת השחרור. חלק ניכר מהמאמץ הצבאי הופנה לאבטחת התנועה אל ישובים מבודדים, שללא הזרמת כוחות, מזון ואמצעים נוספים, היו עלולים ליפול. הבולט בכל אלה היה המאבק על הדרך מהשפלה לירושלים הנצורה. שלדי המשוריינים, המוצבים לצד כביש מס' 1, הם רק תזכורת אחת למאמץ הגדול שנעשה, תחילה על ידי ההגנה ואחר כך על ידי צה"ל, להגיע אל העיר.
כיצד חשו אזרחים שנסעו בשיירות שנעו בנתיבים המפותלים בהרי ירושלים, נתונות לאש מצד ערבים בבאד אל וואד (שער הגיא), באזור הקסטל ובחלקים נוספים של הדרך? למי שמבקשים לקבל מענה לכך, וגם להבין כיצד תארו בני התקופה את חווית השיירות, הנה לפנינו עדות כתובה מאותם ימים. הדברים הם פרי עטו של תושב ירושלים, הרב ד"ר טוביה גוטמן. לאחר מלחמת השחרור פרסום גוטמן ספרון המתעד את חוויות היום יום בעיר הנצורה והמופגזת. כיהודי מאמין ייחס גוטמן חלק מן הניצחון לקדוש ברוך שהוא, אך לא שכח את תרומתם של בני אנוש, אזרחים ולוחמים. הנה חלק מהפרק המתאר את המסע לירושלים, לאחר שהות קצרה בתל אביב. באותם ימים, בינואר ופברואר 1948, עדיין הופעלה תחבורה ציבורית בין תל אביב לירושלים, בין היתר באוטובוסים משוריינים, שהותקפו לעתים קרובות בירי ובהטלת רימוני יד לאורך הדרך.
מדינה או חלוקה: הכותרות של כ"ט בנובמבר
את הקולות אנחנו זוכרים, שמענו אותם פעמים רבות: שמה של מדינה, שניות של המתנה, ואחר כך ה-YES, ה- NO או הנמנע. והמניין הסופי – 33 בעד, 13 נגד, עשרה נמנעים, בהם בריטניה. הפסקול המוכר של אותה החלטה היסטורית, שבה הכירו אומות העולם בזכות העם היהודי להקים מדינה עצמאית, לצד מדינה ערבית.
פחות מוכרים הם העמודים הראשונים של עיתוני הבוקר שלמחרת, 30 בנובמבר 1947. מי שמדפדף בהם, באמצעות אתר עיתונות יהודית היסטורית, בספריה או בארכיון, מגלה לא רק התלהבות, אלא גם קולות אחרים. היו עיתונים שחגגו. אחרים התייחסו להחלטה ברגשות מעורבים.
הנה כמה דוגמאות. זו כותרתו הראשית, החגיגית, של "דבר", יומון ההסתדרות, בבוקר 30 בנובמבר: