מלחמות השבת: כך קורקעו מטוסי אל על

 אוגוסט 1982 היה חודש קשה במדינת ישראל: מלחמת לבנון הראשונה – או בשמה הרשמי "מבצע שלום הגליל" – הלכה והסתבכה. מודעות האבל בעיתונים  התרבו ככל שרשימות החללים התארכו.

הפצצות חיל האוויר על ביירות, שנועדו להגביר את הלחץ על ערפאת ואנשיו, עוררו תגובה אמריקאית נזעמת. הנשיא רונאלד רייגן התקשר לראש הממשלה מנחם בגין והביע את כעסו על תקיפות החורגות מהפרופורציה.

מבית, העמיק הקרע באשר למלחמה השנויה במחלוקת. שר הביטחון אריאל שרון ביקש לא רק להרחיק את הקטיושות מהגבול הצפוני, אלא בעיקר להשליט את הנוצרים בלבנון לאחר שיורחקו משם מחבלי אש"ף. גם שרים בממשלה זעמו על מהלכיו של שרון.

אבל באותו חודש התנהל קרב נוסף, בגזרה אחרת. זה היה פרק חשוב מערכה על דמותה של ישראל. הזירה הייתה נמל התעופה בן-גוריון. ממשלתו של מנחם בגין עמדה בתוקף על כוונתה להיענות לדרישת אגודת ישראל, שעוגנה בהסכם הקואליציוני – להפסיק את טיסות חברת התעופה הלאומית "אל על" בשבתות ובחגים.

העולם בחרדה: סטאלין מת!

הידיעות הראשונות פורסמו ברחבי העולם בשעות הבוקר, ביום רביעי, 4 במרץ 1953.

כבר כמה ימים היה ידוע לבודדים בצמרת הסובייטית על שטף הדם שבו לקה מנהיגה של ברית המועצות ועל מצבו המחמיר. אבל בהתאם למסורת הקרמלין נעטה הכל מסך של חשאיות, ששיקף את המבוכה וגם את הערפל שנדרש למלחמות הירושה שכבר החלו.

ההודעה הרשמית על מצבו הבריאותי של סטאלין – בשידור ברדיו מוסקבה – הגיעה אחרי שעיתוני הבוקר של של ישראל באותו יום רביעי ירדו לדפוס. "מעריב", אז עדיין עיתון ערב (שהופיע בשעות הצהריים) היה בין הראשונים שבישרו לציבור בישראל על הדרמה בקרמלין.

מעריב, 4.3.53