ארכיון
האפיפיור, הביקור בישראל והקנאות המתגברת
את דיוקנו של האפיפיור פרנציסקוס אי אפשר להחמיץ בביקור באיטליה. פגשנו אותו בסתיו האחרון בכל מקום. בסמטאות נאפולי, למשל, בחנויות המוכרות מזכרות לתיירים. שם הוא מחייך על גבי כפתורים. האיטלקים אוהבים אותו. הוא אמנם הגיע לכס הקדוש מבואנוס איירס, אבל אביו היה מהגר איטלקי שיצא לחפש את מזלו בדרום אמריקה.
וינה: השתקפויות
וינה היא עיר של השתקפויות.
העבר המפואר משתקף בחלונות הראווה המודרניים.
הזכרונות הקשים מן השנים שקדמו למלחמת העולם השניה ובמהלכה משתקפים בעיר החיה, התוססת והידידותית הזו.
האמנות משתקפת מכל עבר, אפילו בציורי הגרפיטי שלאורך תעלת הדנובה.
רוחה של האימפריה שנפלה לפני מאה שנה משתקפת במוזיאונים, באולמות הקונצרטים והאופרה.
מסורת בתי הקפה של פעם עדיין משתקפת בהם היום, למרות שהם מלאים תיירים ולא אינטלקטואלים ומהפכנים.
יש הרבה מה לספר על וינה, גם לאחר ביקור ראשון וקצר.
אבל הפעם רק רשומה מצולמת. וכולה השתקפויות.
הכותרות (והפרסומות) של יום הניצחון. 8.5.1945
זה איננו תאריך עגול. בשנה הבאה, במאי 2015, יציין העולם 70 שנה לניצחון על גרמניה. אבל גם ביום השנה ה-69 לתום מלחמת העולם השניה אפשר לשוב ולדפדף – בסיוע האתר המשובח "עיתונות יהודית היסטורית" – בעיתוני היום הזה אז, בארץ ישראל.
הנה כמה מן הכותרות, וגם כמה מודעות מסחריות מאותו יום.
המפיק הנשכח של הכרזת העצמאות
הזיכרון נוטה להותיר כמה מגיבורי ההיסטוריה בשולי הדרך, הרחק מאור הזרקורים. בדרך כלל השכחה הזו איננה יד המקרה. תורמים לכך כותבי ההיסטוריה, במיוחד אם מדובר באירועים שהם עצמם נטלו בהם חלק. כך גם באשר לטקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל בה' באייר תש"ח.
הטקס, כמו גם ההכנות לקראתו, תועדו בספרו של זאב שרף "שלושה ימים" העוסק במה שהתרחש בג', ד', ו-ה' באייר תש"ח. שרף היה מזכיר מנהלת העם, ועם הקמת המדינה מונה למזכיר הממשלה. בספר, שהופיע בשנת 1959, מיעט שרף להעניק קרדיט לאנשים שהיו מעורבים באירוע. מזכירתו, דורית רוזן, נזכרת בספר פעמיים. פעם אחת כותב שרף כי לאחר שהושלם ניסוח הכרזת העצמאות החליטה רוזן "שיש להלביש תעודה נעלה זו לבוש חגיגי כלשהו, והיא אצה אל חנות למכשירי כתיבה וקנתה נייר בצבע תכלת כמעטפה להכרזה, עליה נכתב 'הכרזת מועצת העם, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948'."