ארכיון

Archive for ינואר, 2014

"מדינה בלי כתמים": ישראל בעיני העולם, 1959

20 בינואר 2014 כתיבת תגובה

זה היה עידן אחר. סוף שנות החמישים. מדינת ישראל חגגה עשור להקמתה.

אבא אבן, אחד מנציגיה הבולטים של המדינה בחו"ל, חזר באותם ימים משהות ארוכה בארצות הברית, הישר לקלחת הפוליטית המקומית. אבן היה ונותר בכיר הדיפלומטים שידעה ישראל. את מרבית העשור הראשון למדינה עשה בארצות-הברית, כשהוא מדלג בין שתי ערים, רוקד במקביל על שתי חתונות. הוא אז גם שגריר ישראל בוושינגטון, וגם ראש משלחת ישראל לאו"ם.

רומנטיקה עולמית כלפי מדינת ישראל. מאמרו  של אבא אבן ב"דבר", יולי 1959

רומנטיקה עולמית כלפי מדינת ישראל. מאמרו של אבא אבן ב"דבר", יולי 1959

ב-1959 הוא שב הביתה, ונכלל ברשימת מפא"י לכנסת לבחירות לכנסת הרביעית, שנערכו בנובמבר באותה שנה. במקביל מונה לתפקיד נשיא מכון וייצמן למדע ברחובות. מבחינת מפא"י הוא היה כוכב ששמו נועד לרענן את רשימת המועמדים. בסניפי המפלגה ברחבי הארץ נערכו לכבודו אירועי קבלת פנים. אחרי הבחירות מילא שורה של תפקידים בכירים, בהם שר החינוך והתרבות ואחר כך שר החוץ. על אמירתו המפורסמת שבה כרך את קווי 1967 בזכרונות אושוויץ, והעמדות שהביע אחר כך בזכות נסיגה משמעותית מהשטחים – כתבתי ברשומה קודמת בבלוג.

באמצע יולי 1959, כאשר התקרבו הבחירות, נפגש אבן עם כתבים, לשיחה על המצב הפוליטי. בדברים הבאים נכללות התרשמויותיו ממצבה של ישראל בעולם. על פי אבן, תדמיתה של ישראל הרקיעה שחקים. הנה חלק מהדברים שאמר, מתוך פרוטוקול המצוי בארכיון מפלגת העבודה השוכן בבית ברל.
"מדינתנו מופיעה בעיתונות העולמית", אמר אבן, "הופעת זוהר, זוהר הרקיע שאנו מכירים אותו, בלי רבב כלשהו. נודה, יש רומנטיקה ישראלית בעולם. אנו מוצגים לראווה בעיני העולם בלי כתמים כל שהם, רק האורות ולא הצללים. אני מניח שדבר זה יש בו משום היענות לתביעת האדם לרומנטיקה, לחשוב כי אי שם מצויה פינת זוהר בה מתרכזים מאווי ליבו הנעלים והנשגבים ביותר. יש רקע והיסטוריה עמוק לדבר הזה. העיניים המסתכלות בנו הם בדרך כלל עיני אהדה, ולעתים נימת הביקורת נעדרת לחלוטין".

להמשך קריאה…

מודעות פרסומת

ב"ג ושרון: על שקרים וטילים גרעיניים

14 בינואר 2014 תגובה אחת

ביום שני, 24 בנובמבר 1958, הגיע אלוף משנה אריק שרון ללשכתו של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון. זו היתה השיחה שבה שאל אותו בן-גוריון "אם נגמל מאמירת לא אמת". ציטוט שליווה כצל את הקריירה של שרון במשך שנים ארוכות.

אבל לפני החלק האישי בשיחה הנה דברים שעסקו בעניין אחר. הגרעין. וכך כתב בן-גוריון ביומנו באותו יום:
"הזמנתי הבוקר את אריק שחזר מלימודיו באנגליה לשיחה. שהה באנגליה כשלושה עשר חודש [בבית ספר לפיקוד ומטה] ומרוצה מלימודיו. החדש שלמד זוהי מלחמה טקטית בראשים גרעיניים בטווח קצר ובטווח יותר ארוך. קרא את לידל-הארט וגם שוחח אתו וגם קרא את קיסינג'ר. ונראה שיש 'יישום' ללימוד זה גם בארץ, אם כי אין לנו ראשים גרעיניים. נראה שמלחמות, אפילו אם יהיו, אפילו אם המעצמות הגדולות יהיו מעורבות בהן, לא יתנהלו בפצצות אטומיות, כי שני הצדדים יפחדו מהשמדה".

להמשך קריאה…

אמנות רחוב או סתם ונדליזם?

4 בינואר 2014 4 תגובות
הקולונל האמריקאי שנהרג במלחמת השחרור. על קיר סמוך למושבה האמריקאית בדרום תל-אביב, גבול יפו

הקולונל מארצות הברית שנהרג במלחמת השחרור. על קיר סמוך למושבה האמריקאית בדרום תל-אביב, גבול יפו

הנוסע בנתיבי איילון בתל-אביב נחשף באחרונה יותר ויותר לכתובות גרפיטי מכוערות,  המכסות  את הקירות שלצידי הדרך.  בעיקר כתובות, רובן בלתי מפוענחות בעליל,  בעיצובים גרפיים מסולסלים ואחרים, המאפיינים את הז'אנר. קשקושי קירות כאלה כבר היו לפני עשורים רבים נפוצים סמוך לכבישים למסילות רכבת בערים גדולות בעולם. מעין מחאה אורבנית, הקוראת תגר על הסדר והנקיון של האליטות השולטות. בניו יורק מנהלות הרשויות כבר שנים מאבק נגד כתובות גרפיטי על רכבות תחתיות ומבנים הסמוכים לתחנות רכבת. 

בנתיבי איילון מנסות הרשויות למחוק חלק מן הכתובות, כדי להעניק לנתיב התחבורה מראה מהוגן. בהצלחה חלקית בלבד.  חבל, אגב, שאותו מאמץ לא מופנה גם להסרת שלטי הפרסום הענקיים ששבו לקשט את הנתיבים. גם הם מיותרים באותה מידה.

אבל יש אזור אחד שבו העירייה נוהגת בסובלנות רבה כלפי ציירי/מקשקשי הקירות. אזור דרום העיר, בעיקר סביב שכונת פלורנטין. ברחובות ובמרחבים תעשייתים ישנים, שעוד מעט יהרסו ויהפכו לבנייני מגורים יקרים. עד שיושלם שם תהליך הג'נטריפיקציה – חדירת בני שכבות מבוססות הדוחקים את בני המעמד הנמוך ומשנים את פני השכונה – מניחים לאמני הקירות להשתעשע, ליצר החתרני להשתחרר עם הרבה צבע ויצירתיות.
להמשך קריאה…

המולטי יקום של אלי אשד

לכאן קל להיכנס אבל קשה מאוד לצאת .

מכון גנזים ע"ש אשר ברש

הבלוג של ארכיון "גנזים" של אגודת הסופרים העבריים, בעריכת יצחק בר יוסף

A Photographers diary of the Universe

I am a cell biologist, photographer, cyclist and hiker living in Jerusalem, Israel. In this blog I will describe and mainly depict past, current and future journeys to remote, and less remote corners of our beautiful home planet.

"נתונאות"

האתר הישראלי ל-DATA JOURNALISM

ספי הנדלר

על אמנות ולא רק. מהרנסנס ועד היום

משה הרפז

המתבונן: ככל שתרבו להתבונן כך תראו יותר!

עיתונאים

בלוג על מעמד העיתונאי בישראל

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.