"אני באמת רוצה לסגור את גלי צה"ל – אך איני יכול"

 

ההיסטוריה של גלי צה"ל איננה רק רצף של שידורים, מאגר של תוכניות וציבור נאמן של מאזינים ומאזינות.
היא גם דרך חתחתים סבוכה ומפותלת של התמודדות מול מי שביקשו ומבקשים לסגור אותה או להרחיקה מן הצבא.
באופן אירוני, יריביה המושבעים היו והינם שרי ביטחון ורמטכ"לים, אשר התקשו לעכל את המצאותה של תחנת שידור הפונה לכלל הציבור בתוככי הצבא. כמעט מיום הקמתה ניסו ראשי מערכת הביטחון להיפטר ממנה.
אלא שהדבר לא עלה בידיהם. אולי בגלל הפופולריות של התחנה, קהל מאזיניה ואיכות חלק משמעותי מתוכניותיה. גלי צה"ל איננה חפה מבעיות וכשלים. אבל מאז הקמתה ב-1950, ובעיקר מאז מונה יצחק ליבני ז"ל למפקדה ועורכה הראשי, היא הצליחה בדרך כלל להעניק למאזינים חוויה תקשורתית מקצועית וראויה.

החיבור בין תחנת רדיו העוסקת בכל תחומי החיים, כולל גם בסיקור המערכת הפוליטית, לבין צבא הוא בעייתי. אין ספק. היום איש לא היה מעלה על הדעת להקים תחנה זו. אבל כיוון שהיא קיימת, תחנת שידור ציבורית איכותית, בהחלט ייתכן שגם הפעם היא תשרוד את נסיונות שר הביטחון והרמטכ"ל לנתקה מצה"ל ולשנות לחלוטין את אופיה.