אוקטובר 1973: העורף מודאג ומתגייס

30 בספטמבר 2020 כתיבת תגובה

הסיגריה – פריט חיוני לחייל. מעריב, 26.10.1973

47 שנים חלפו ממלחמת יום הכיפורים, המלחמה אותה הגדיר משה דיין "כבדת ימים, כבדת דמים".
על המדפים מונחים כבר מאות ספרים אודות המלחמה הזו, בהם יומנים אישיים של מפקדים ולוחמים, זכרונות ומחקרים. וגם מחלוקות חריפות על נסיבות פריצתה ועל דרכי ניהול המערכה.
אך מי שמבקש לחוש ולהבין את הדרך שבה חוותה אומה שלמה מלחמת פתע בשתי חזיתות, אינו חייב לרוץ לספריה. גם לא להמתין למסמכים חסויים ולתחקירים חדשים. אפשר לעשות זאת בכל שעה באמצעות עלעול בעיתוני התקופה.

את המבט על המציאות כפי שהשתקפה אז בעיני הציבור בחרנו הפעם למקד במודעות שהתפרסמו באוקטובר 1973 בשניים מן החשובים בעיתוני ישראל באותה עת – "מעריב" ו"דבר". עשינו זאת באמצעות אתר "עיתונות יהודית היסטורית" שכתובתו https://web.nli.org.il/sites/jpress/hebrew/pages/default.aspx .

היו אלה ימים של הפתעה וחוסר ודאות, דאגה וחרדה. צה"ל נמנע מלפרסם את מספרי החללים במלחמה במהלך השבוע הראשון של הלחימה. רק ביום ראשון, 14 באוקטובר, נמסרה הודעה רשמית כי 656 חיילי צה"ל נהרגו מאז 6 באוקטובר, ועוד 50 הוכרזו כנעדרים. 2,000 חיילים נפצעו בשבוע זה. עד שהסתיימה בסוף אותו חודש גבתה המלחמה את חייהם של 2,693 קצינים וחיילים (על פי נתוני לקסיקון מלחמת יום הכיפורים מאת איתן הבר וזאב שיף – 2003). מודעות אבל לנופלים לא פורסמו בימי המלחמה. החללים נטמנו בבתי עלמין ארעיים, ורק מאוחר הועברו לבתי העלמין הצבאיים ולחלקות הצבאיות בבתי קברות ברחבי הארץ.

במה עסקו המודעות, ומה ניתן ללמוד מהן על המציאות הקשה באוקטובר 1973? להמשך קריאה…

המאבק בממשלה על הקמת גלי צה"ל – החוגגת החודש 70 שנה

19 בספטמבר 2020 תגובה אחת

בול גל"צ. הונפק ב-2008

האם רשאי ראש הממשלה ושר הביטחון להחליט על הקמת תחנת רדיו צבאית?

דוד בן-גוריון היה משוכנע ב-1950 שהחלטה כזו היא בתחום סמכותו. הרמטכ"ל רב אלוף יגאל ידין הניח בפניו את ההצעה להפעיל תחנת השידור הצבאית גלי צה"ל, וב"ג היה מוכן להורות על תחילת הפעלתה. יעדי התחנה, כך נקבע, יהיו חינוך, קליטת עולים בצבא וגם הזעקת אנשי מילואים בשעת חירום.

אלא שאז קמו המתנגדים.
מול בן-גוריון התייצב שר האוצר אליעזר קפלן. "אני רוצה לדעת מדוע נחוצה לנו תחנת שידור שניה [לצד קול ישראל], ומתי אושר התקציב ומניין יוקח?", שאל.
מזכיר הממשלה זאב שרף הזכיר לב"ג: אדוני, החלטה כזו איננה  בסמכותך. עליך לקבל את אישור הממשלה.
טוב, נאנח ב"ג, נמנה ועדה שתבדוק את הנושא. אבל חברי הוועדה לא הגיעו להסכמה. לא היתה ברירה אלא לקיים דיון בממשלה.

להמשך קריאה…

:קטגוריותכללי

ירושלים, ערב שבועות: 13 תמונות ועוד אחת

28 במאי 2020 כתיבת תגובה

ביקור קצר בירושלים, בערב החג, אחרי העדרות של כמה חודשי סגר, הגבלות, זום וקורונה.
13 תמונות רגע של העיר. ועוד אחת. מרוממה ועד נחלת שבעה, ומה שביניהן.

תמונה ראשונה: מחנה יהודה. קורונה


בכניסה לשוק, כמו בקניונים, בודקים את החום. אבל מרגע שנכנסים אל בין הדוכנים, הכל כרגיל. צפוף. דובדבנים ב-40 שקל לקילו. מציאה.
להמשך קריאה…

ד' באייר – יום זיכרון גבורה כבר ב-1940

27 באפריל 2020 כתיבת תגובה

ד' באייר נקבע כיום הזיכרון לחללי צה"ל רק בשנת 1951, לאחר שנתיים שבהן נעו האזכרות בבתי העלמין הצבאיים בין מועדים שונים, למורת רוחן של המשפחות השכולות (כפי שתואר בפוסט שהתפרסם כאן באפריל 2012).
אך לא היתה זו הפעם הראשונה שבמועד זה נערכו טקסי זיכרון לחללים שנפלו במאבק להקמה של מדינה עברית בארץ ישראל. כבר 11 שנים קודם נכרך אירוע הנצחה לאומי בתאריך עברי זה. יוֹם זִיכְרוֹן גְּבוּרָה היה השם שניתן לו.

השנה היתה 1940. מלחמת העולם השנייה כבר בעיצומה. תנופת הלחימה והכיבוש של הצבא הגרמני הרעידו את אירופה ואת העולם כולו. המשק העברי נערך למצור, מחשש שספינות אספקה לא יוכלו להגיע לחופי ארץ ישראל. ובעצם הימים הללו התקבלה החלטה על ציון יום מיוחד לזכר 632 חללי מאורעות 1939-1936 -תרצ"ו-תרצ"ט בלוח העברי.
יוזמי יום הזיכרון היו אנשי "כופר היישוב", מגבית שהוקמה ב-1938 כדי לממן את צרכי ההגנה על היישוב העברי בעיצומן של המאורעות. גיוס הכספים נעשה, בין היתר, מגביית מס על כרטיסי קולנוע, בתי קפה ומוצרים שונים. הציבור נקרא לרכוש מוצרים ושירותים רק אם אלה מקדישים אחוז מסוים מהכנסתם ל"כופר היישוב".

מודעה ב"דבר", 10 במאי 1940

להמשך קריאה…

גיברלטר: הצוק, הקופים והגאווה הלאומית

18 במרץ 2020 3 תגובות

רמזור אדום ומחסום עוצרים את התנועה בכניסה מספרד לגיברלטר. תור המכוניות הולך ומתארך, וגם הולכי הרגל ממתינים בסבלנות. לפתע חוצה את הכביש במהירות מטוס נוסעים של חברת איזיג'ט ומתרומם ברעם מנועים מעל הים התיכון. מיד אחר כך מתחדשת התנועה בכביש, עד הנחיתה או ההמראה הבאה. המסלול קצר, נושק למים בשני קצותיו. מהקצה האחד של לשון היבשה אל הקצה השני,  שם נמשך משטח האספלט למטוסים על רצועת אדמה הפולשת אל הים.

לא רק מסלול ההמראה בגיברלטר דחוק בתוך המירקם העירוני הצפוף. כך כמעט הכול בטריטוריה הבריטית גיברלטר: הכבישים, הסמטאות, המדרכות, הבתים. פרט כמובן לצוק הסלע המתרומם מן הים, בוהק בלובנו מול המים התכולים שבהם נפגש הים התיכון עם האוקיינוס האטלנטי. שטחה הכולל של גיברלטר כשישה קילומטרים רבועים, עליהם חיים כ-34 אלף איש. להמשך קריאה…

חוזרים למעשה מרכבה

19 בספטמבר 2019 כתיבת תגובה

חודש ימים ניסה בנימין נתניהו, לאחר הבחירות לכנסת ה-21 באפריל השנה, להרכיב ממשלה – וכשל.
כיוון שהתעקש שלא להעביר את המשימה לידי פוליטיקאי אחר, כפה על אזרחי המדינה מערכת בחירות נוספת.
וממש היום שוב עולה על סדר היום האפשרות שנידרש ללכת פעם שלישית לבחירות, בשל בעיות ביכולת להקים קואליציה ולכונן ממשלה על בסיס תוצאות הבחירות "2019 – מועד ב'" שנערכו ב-17 בספטמבר.
בתוך ים הדיווחים, הפרשנויות והתיאורים בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות מאז הבחירות באפריל ועד היום בלט בהעדרו ביטוי שליווה אותנו במשך שנים רבות  לתיאור המאמץ המורכב לגיבוש קואליציה – "מעשה  מרכבה".

להמשך קריאה…

הגעוואלד של מאה שערים נגד הדמוקרטיה

14 בספטמבר 2019 כתיבת תגובה

ככל שמתקרבות הבחירות לכנסת ה-22, באותו סיבוב הצבעה המכונה "בחירות 2019 – מועד ב'", כך גובר המאמץ של כל המפלגות לגייס כל קול, להוציא מן הבית כל מצביע. אבל לפחות בקטע מגזרי אחד מתנהלת גם מערכה הפוכה: קריאה בראש חוצות שלא ללכת לבחירות. להחרים את "חגיגת הדמוקרטיה" שאמורה לקבוע, ב-17 בספטמבר, מי ינהלו את ענייניה של המדינה ומה יהיו פניה.

בסיור קצר במאה שערים ובשכונות החרדיות הסמוכות אליה, פחות משבוע בטרם הבחירות, נחשף המבקר למאבק פוליטי בין שלושה מחנות. האחד – מחנה תומכי יהדות התורה, המפלגה החרדית האשכנזית (שסימנה בקלפי ג). השני – ש"ס, המפלגה החרדית הספרדית. ולצדם המחנה שלישי, הזועק מן הקירות. זה של  "העדה החרדית" וגם "הפלג הירושלמי", שני זרמים המבקשים לעשות הכול כדי להרחיק את תומכיו מן הקלפיות.

להמשך קריאה…

המדריך לזיהוי חיידקי הפשיזם, 1952

17 ביוני 2019 2 תגובות

ד"ר בדר. צלום: לע"מ

כל אימת שאנשי רוח או עיתונאים מעיזים להביע בפומבי את חששם מסימנים של פשיזם בישראל, מיד קמה זעקה ממחנה הימין. אתם מגזימים,  טוענים במחנה הימין, אין שחר לטענה הזו.

אבל היו ימים שדווקא מחנה הימין היה זה שהאשים את השלטון – שהיה אז בידי תנועת הפועלים – בסימני פשיזם. אז, בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, התמקדו האשמות אלה בממשלתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון.

אחד המתריעים הבולטים על סכנת הפשיזם בישראל באותן שנים היה ח"כ יוחנן בדר, מבכירי תנועת החרות, ודוקטור למשפטים מהאוניברסיטה היגלונית בקראקוב שבפולין, מן המוסדות האקדמאיים הוותיקים והאיכותיים באירופה.

במאמר שפרסם בדר במאי 1952 ביומון "חרות", שהוא היה גם אחד מעורכיו, פירט את "הסימנים המובהקים המעידים כי קבוצה מסוימת הודבקה בחיידקים של פשיזם". להמשך קריאה…

מסאן פרנציסקו ועד תל אביב: מסע מצולם במצעדי הגאווה

15 ביוני 2019 כתיבת תגובה

בדיוק לפני חמישים שנה, ב-1969, הוגדרה המטרה של מצעד גאווה של הקהילה הלהט"בית.
האירוע, כך נקבע בכנס שנערך בפילדפיה בארצות הברית, ישמש תזכורת שנתית למאבק למען שוויון זכויות, ובעיקר יהיה מכוון להעניק תהודה נרחבת לקריאה לשיוויון. היעד המפורש היה להגיע לקהלים רחבים ככל האפשר. הדיון על ארגון הצעדה היה אחד מצעדי התגובה לפשיטה המשטרתית האלימה ביוני 1969 על ה"סטונוול אין", בר הומוסקסואלים בניו יורק. הפשיטה הציתה תנועת מחאה ופעולה ציבורית למען זכויות הקהילה. על פי ההצעה שנוסחה בכנס "לא יהיו הגבלות של גיל או לבוש" בין משתתפי האירועים הללו. במקור דובר אמנם על הפגנות, אך כבר האירוע הראשון, ב-1970, היה למצעד. בשנים הבאות התגבשה המתכונת של "מצעד גאווה", ומצעדים כאלה החלו נערכים לא רק ברחבי ארצות הברית אלא גם במדינות אחרות. להמשך קריאה…

הפוליטיקה של החגיגות הממלכתיות: שנת העשור

"הסכנה שיש לעמוד נגדה היא נטיית המשטר להפוך את המעמד החגיגי ואת ימי השמחה של העם כולו למערכת תעמולה מפלגתית או קואליציונית… רבה הסכנה כי הגורמים הללו [המארגנים את החגיגות הממלכתיות, ר"מ] ישתדלו לסלף את האופי של חג לאומי  ולהפוך אותו למערכת של התיימרות והתנשאות של אנשי המשטר". הציטוט והאבחנה הזו, על דרכן של מפלגות שלטון לנסות להפיק תועלת פוליטית מאירועים ממלכתיים, לא נשמעו ב-2019.
הדברים נאמרו לפני 62 שנה, במאי 1957, במאמר בעיתון "חרות", יומון המפלגה בשם זה. העילה: חגיגות העשור למדינת ישראל. ההאשמה: מפלגת השלטון דאז, מפא"י, מתכננת לנצל את אירועי עשור למדינת ישראל כדי לזכות בפופולריות בציבור. כותב המאמר היה אחד מבכירי "חרות", הפוליטיקאי והפובליציסט ד"ר יוחנן בדר.

להמשך קריאה…

סריטה

בלוג קולנוע

הערות שוליים להיסטוריה

footnotes to history * הבלוג של רפי מן

אופ-אד מאחורי הדברים ומה שבינהם

תקשורת, עיתונאות, בטחון, צבא, היסטוריה, מודיעין, פוליטיקה ומה שבינהם

historian51's Blog

A great WordPress.com site

המולטי יקום של אלי אשד

לכאן קל להיכנס אבל קשה מאוד לצאת .

הבלוג של מכון גנזים - אגודת הסופרים

כל הזכויות שמורות ליוצרים

A Photographers diary of the Universe

I am a cell biologist, photographer, cyclist and hiker living in Jerusalem, Israel. In this blog I will describe and mainly depict past, current and future journeys to remote, and less remote corners of our beautiful home planet.

"נתונאות"

האתר הישראלי ל-DATA JOURNALISM

ספי הנדלר

על אמנות ולא רק. מהרנסנס ועד היום

משה הרפז

המתבונן: ככל שתרבו להתבונן כך תראו יותר!

עיתונאים

בלוג על מעמד העיתונאי בישראל

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.