מול החומה: על גבול מקסיקו

26 בינואר 2017 תגובה אחת

p1120009מסע נינוח של כחצי שעה בטרולי, הרכבת העירונית של סאן דייגו, מוביל ממרכז העיר אל הקצה הדרומי של קליפורניה. שם, ברובע סאן איסידורו, נושקת ארצות הברית לשכנתה הדרומית. התחנה האחרונה של קו הרכבת סמוכה מאוד לקו הגבול: בירידה מהקרון מקדם את פני הבאים שלט המורה על מסלול המעבר ברגל למקסיקו. חולפים על פני כמה מזנונים ומזללות, חלפני כספים וחנויות של טלפונים סלולריים, וכבר ניתן לעבור דרומה, לעיר המקסיקנית טיכואנה, למדינה המקסיקנית באחה קליפורניה ("קליפורניה התחתית").

בחודש שעבר ניצלתי שהות קצרה בסאן דייגו – עיר של בסיסי צי, חוף פסטורלי, בתי מלון, מרכז כינוסים ענק ממדים ושמש קיצית באמצע החורף –  כדי לרדת אל הגבול. זה שחסימתו ב"חומה גדולה ויפה", כדי לעצור את גל המהגרים הבלתי חוקיים, הייתה הבטחת בחירות מרכזית של דונלד טראמפ. וממש השבוע, ימים ספורים לאחר שנכנס לבית הלבן, הודיע על כוונתו לפתוח מיד בפרויקט החומה.

להמשך קריאה…

מודעות פרסומת

האופרה: אין כניסה למבקר

14 בינואר 2017 2 תגובות
אדית דה פיליפ, 1945

אדית דה פיליפ, 1945

בקיץ 1950 יצאה קבוצת עיתונאים ישראלים לביקור באיטליה. לאחר סיור ב"תיאטרו דל אופרה" ברומא, התמוגג ב"דבר" צבי רותם: "אכן, קנאתי בבניין, בבמה, באופרה, ומעל הכול – ביחסו של מנהל האופרה כלפי העיתונאים!". בעולם העיתונות הישראלי בכלל, וב"דבר" בפרט, היו היחסים עם האופרה עניין רגיש: "האופרה הישראלית" של אז עמדה במוקד העימות הראשון, הממושך והחריף ביותר בישראל בין המבקרים לבין מוסד אמנותי.

"מלחמת האופרה", שנמשכה כשש שנים, פרצה בערב חורפי בדצמבר 1949: סדרני האופרה, שהופיעה אז בבניין "הבימה", מנעו ממבקר המוסיקה של "דבר" להיכנס לצפות ב"טוסקה" של פוצ'יני. המבקר, מנשה רבינא, התעקש להיכנס לאולם. היה בידיו כרטיס כניסה רגיל, שנרכש בכסף, לא הזמנת חינם למבקרים, כפי שמקובל בדרך כלל באירועים מסוג זה. רבינא, ועמו מבקרים נוספים שקנו גם הם כרטיסים, עשו זאת לאחר שבאופן חריג לא קיבלו הזמנות לבכורה של האופרה, שנערכה ימים אחדים קודם לכן. זו היתה דרכם של ראשי האופרה אדיס דה-פיליפ ובן זוגה, לימים בעלה, שמחה אבן זהר, להיאבק בביקורות נוקבות מדי שפרסמו רבינא ואחרים על יצירות קודמות שהועלו באופרה.

להמשך קריאה…

הצבעים של יפו: מסע בסמטאות

9 בנובמבר 2016 כתיבת תגובה

חשבתי שאני מכיר את יפו, מן הימים ההם בשנות השבעים, שנות השירות בגל"צ, באותו בניין ישן ברחוב יהודה הימית.
השבוע, כיוון שהזדמנתי לתחנת השידור הצבאית, ניצלתי את ההזדמנות ללכת לאיבוד בסימטאות יפו וברחובותיה.
גיליתי משעולים שלא היכרתי, פינות קסם ציוריות, פיסות אמנות רחוב. ועוד.
עד כאן הטקסט. ומכאן התמונות. טיפה בים.

קיר בניין ברחוב שערי ניקנור

רחוב שערי ניקנור. קטע קיר

להמשך קריאה…

:קטגוריותכללי

השקנאים הרעבים: מבט מקרוב

24 באוקטובר 2016 כתיבת תגובה
צילומים: רפי מן (C)

צילומים: רפי מן (C)

"הנה שם, גבוה גבוה במעמקי התכלת הרמים, יטוס 'משהו'. העין הרגילה לציפורי המתכת סבורה כי מטוס הוא הוא הממריא אל על, אך האוזן, שלא קיבלה את חלקה ולא שמעה זמזום צורם של הציפור מעשה אדם, באה וקובעת כי אחד מבעלי הכנף הדוגרים בצמחי הסוף והגומא חג את מחוגיו וטס את טיסותיו השקטות מלאות החן בשלווה ובביטחון. הנה הוא יורד-צונח, ולעיניים נראה הפליקן (שקנאי) הכביר, זה "גמל המים" ('ג'מל אל-מיי') בפי בני ערב. הנה הוא עומד בכל גדלו, גודל משונה מאוד לגבי בעל כנף ופותח וסוגר את מקורו הענקי, מקור העשוי בדמות חמת מים, אשר בגללו זכה לתואר נוסף: אבו ג'רב' כלומר אבי החמת.

"רצונך לראות את כוחו של 'נמל העופות' במים, התאזר עוז ואל תשים לבך אל החום, אלא צא וטייל בסביבות ימה של חולה, ותראה כיצד 'גמלי המים' אלה צדים דגים בחברה. הנה שטים הם בעגול רחב על פני המים. מדי פעם הולך העיגול השט ומצטמצם, והדגים נהדפים יותר ויותר על ידי העופות הדייגים אל בריכת העגול… עכשיו כשהטרף נמצא בשפע ובסמוך, אוסף כל אחד במקורו השקאי דגה כאסוף ביצים עזובות".

כך, ממש בימים אלה של סוף אוקטובר, תיאר העיתונאי, הסופר והמתרגם מנחם קפליוק לפני 74 שנים את השקנאים שמילאו גם אז את ימת החולה. זו שיובשה כמפעל ציוני בולט בראשית שנות המדינה, שלימים הסתבר ככישלון אקולוגי. החולה שינתה פניה פעם ופעמיים, אבל השקנאים ממשיכים לנחות אצלנו פעמיים בשנה בנדודיהם מאירופה לאפריקה בסתיו, ובחזרה. הם, ועימם עוד מאות אלפים בעלי כנף ממגוון של מינים. אולי יותר, יש המעריכים את מספרם במיליונים.

להמשך קריאה…

:קטגוריותכללי

שוויץ מבעד לחלונות הראווה: השתקפויות אורבניות

7 באוגוסט 2016 תגובה אחת

מסע צילומי בכמה מערי שוויץ, מדינה של הרים נישאים וערים מעוצבות, שניצלו מחורבן בשתי מלחמות העולם של המאה הקודמת. צריחים מצועצעים וחזיתות בתים כבדות, שמרניות, ליד בנייה מודרנית, חדשנית.

והכל מבעד לחלונות הראווה.

התחלנו  בציריך. כ-1.8 מיליון תושבים, עיר שמרנית לכאורה, של בנקאים  חמורי סבר אבל גם מקום תוסס, עשיר בתרבות. יוקר המחייה, כמו בכל הארץ הזו, בשמיים.
P1060271

להמשך קריאה…

קסיוס קליי ואנחנו

4 ביוני 2016 תגובה אחת

קסיוס קלי נגד חלפון"וכאן עולה לזירה הכושי השלישי, קליי, המכונה "אסאסינו', הרוצח. הוא חיסל בקרבות המוקדמים את כל יריביו לפני הסיום. נגדו מופיע פולני ותיק ומנוסה, אדמסקי. שני סיבובים ראשונים, קליי 'עובד' על הגוף של הפולני, המחזיק מעמד. האם תיפול הפתעה? האם יתעורר הפולני בסיבוב השלישי? נפתח הסיבוב השלישי. שניות אחדות, קרב מגע, ולפתע… זהו זה. הפולני עומד, גרוגי, אינו מצליח עוד להכות. בקושי מגן על פניו. קליי 'תפס' אותו במכה ימנית רצחנית לגוף, אחרי ש'איבד' אותו במשך שני סיבובים. הפולני אומלל, עומד, קליי רוקד מסביבו. מכה שוב ושוב, אך לא בצורה אכזרית. השופט מתכונן להפסיק את הקרב, הפולני נוק אאוט בעמידה. צלצול הגונג. קליי זוכה, כמובן, במדליה שלישית עבור ארצו. תשואות הקהל. הפולנים שותקים".

לא, זה אינו קטע ממערכון של הגשש החיוור. באמצעות דיווחים כדוגמת הטקסט התיאורי הזה, פרי עטו של כתב "חרות" מפאלאצו דלו ספורט ברומא, התוודע הציבור הישראלי למי שלא ירד מכותרות העיתונים במשך חצי מאה: קסיוס קליי. היה זה קרב הגמר באגרוף באולימפיאדת רומא 1960, שבסיומו הוענקה למתמודד האמריקאי בן ה-18 מדליית זהב אולימפית. היריב הפולני המובס, אגב, על פי התיעוד ההיסטורי – הנה כאן קטע מצולם מהקרב – לא היה אדמסקי אלא זביגנייב פייטרקובסקי.

היריב נשכח מזמן, המנצח יצא לדרך ארוכה, שהסתיימה אתמול, עם מותו בגיל 74.

להמשך קריאה…

עדיין לא נפרדים מהנייר: ספרים דיגיטליים בישראל 2015

6 באפריל 2016 תגובה אחת

ספרים דיגיטליים 2015

לקריאת הדוח המלא באתר המכון

הספר הדיגיטלי (e-Book, Electronic Book, Dynamic-book, Digital book, Talking book) הוא חלק בלתי נפרד מתעשיית הספרים בעולם מאז ראשית המאה ה-21. בשונה מהספר המודפס, הספר בפורמט הדיגיטלי כולל מידע טקסטואלי וחזותי שאותו אפשר לקרוא באמצעות מחשב נייח או נייד, טאבלט, סמארטפון או מכשיר ייעודי שפותח למטרה זו. לעתים הספר הדיגיטלי הוא המקבילה האלקטרונית לספר המודפס, ולעתים גרסה דיגיטלית עצמאית.[1] בשנים האחרונות נמשך גידול הדרגתי בהטמעת הספר הדיגיטלי בעולם הספרים בישראל ובהרגלי הקריאה של הישראלים, אולם עדיין מדובר בנתח שולי מצריכת הספרים במדינה. פרק זה מוקדש לסקירת ההתפתחויות בתחום תקשורתי-תרבותי-טכנולוגי זה בישראל בשנת 2015. הנתונים וההערכות מבוססים על שיחות עם גורמים מרכזיים בתחום, ובכלל זה ממלאי תפקידים בכירים בהוצאות ספרים ובחנויות לספרים דיגיטליים,[2] וכן על סקרים על הרגלי הקריאה של ישראלים שנערכו במהלך השנה.
להמשך קריאה…

המולטי יקום של אלי אשד

לכאן קל להיכנס אבל קשה מאוד לצאת .

מכון גנזים ע"ש אשר ברש

הבלוג של ארכיון "גנזים" של אגודת הסופרים העבריים, בעריכת יצחק בר יוסף

A Photographers diary of the Universe

I am a cell biologist, photographer, cyclist and hiker living in Jerusalem, Israel. In this blog I will describe and mainly depict past, current and future journeys to remote, and less remote corners of our beautiful home planet.

"נתונאות"

האתר הישראלי ל-DATA JOURNALISM

ספי הנדלר

על אמנות ולא רק. מהרנסנס ועד היום

משה הרפז

המתבונן: ככל שתרבו להתבונן כך תראו יותר!

עיתונאים

בלוג על מעמד העיתונאי בישראל

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.