הכותרות (והפרסומות) של יום הניצחון. 8.5.1945
זה איננו תאריך עגול. בשנה הבאה, במאי 2015, יציין העולם 70 שנה לניצחון על גרמניה. אבל גם ביום השנה ה-69 לתום מלחמת העולם השניה אפשר לשוב ולדפדף – בסיוע האתר המשובח "עיתונות יהודית היסטורית" – בעיתוני היום הזה אז, בארץ ישראל.
הנה כמה מן הכותרות, וגם כמה מודעות מסחריות מאותו יום.
ב"משמר" (שישנה בינואר 1948 את שמו ל"על המשמר") מדגישים את חלקם של שלושת המנהיגים שהביאו להכרעת גרמניה.
גם ב"הצופה", יומון תנועת המזרחי – לימים המפד"ל – מובלט המסר: עכשיו ההתעניינות שלנו מופנית לדיונים על סיום המנדט הבריטי.
וכך נראה עמודו הראשון של "המשקיף", עיתונה של התנועה הרוויזיוניסטית.
עמודי העיתונים היו מלאים כמובן בידיעות על אירוע היממה האחרונה של המלחמה באירופה (יפן תוכרע רק חודשים אחדים מאוחר יותר, באוגוסט, לאחר הטלת שתי פצצות האטום על הירושימה ועל נגסקי), בפרשנויות ובמאמרים. היו גם דיווחים על העדויות הרבות שפורסמו באותם ימים על מחנות ההשמדה, תוך הדגשת העובדה שבכתבות שראו אור במוסקבה ובלונדון לא הוזכרה כלל, או הוצנעה מאוד, העובדה שמיליונים מהנרצחים היו יהודים.
בעיתונים בארץ הוזכרו כמובן קורבנות השואה, אבל כפי שניתן לראות מארבע הכותרות כאן הדגש ביום הנצחון איננו על האבדן העצום לעם היהודי – אלא על מימוש החלום הציוני, ועל תביעה למעצמות שניצחו את גרמניה להעניק עצמאות ליהודים בארץ ישראל.
אבל היו גם נושאים אחרים. בעמודי הפנים עסקו גם באירוע שהעסיק באותם ימים את היישוב: הבחירות למועצת היישוב חדרה. ב"משמר" נפתח כך הדיווח, בסגנון הפולמוסי שאפיין את השיח הפוליטי בארץ ישראל מאז ראשית ההתיישבות הציונית:
כמה מפרסמים זריזים הספיקו להכניס לגיליון הזה מודעות המתייחסות ישירות לסיום המלחמה. אחד מהם היה קואופרטיב התחבורה "אגד", שמודעה זו מטעמו הופיע בכמה עיתונים:
תגובה ציונית הולמת בסגנון הימים ההם למציאות החדשה באה מיד מצד הקרן הקיימת לישראל : נטיעת יער.
יצרני סיגריות היו מאז ומתמיד היו המפרסמים הגדולים, וגם הם לא החמיצו את האירוע. המודעה הזו התפרסמה למחרת היום:
וגם בבתי הקולנוע הוחלפה התוכנית. כך לדוגמה קיבל "אדיסון" הירושלמי את הבשורה על הניצחון:
אכן בתודעה הציונית בשנות ה – 40 של המאה שעברה חזון המדינה היהודית היה עדיף וקודם לגורל היהודים וטובתם באשר הם.
גם הממסד הציוני האופוזיציה בימין הקיצוני היו די שווה נפש להכחדות היהודים כ "אבק אדם" [וייצמן]) 'שם' בתפוצות. הם רצו אותם בארץ ישראל לצורך קידום התכלית של הקמת ישות לאומית מדינית תוך גירוש הבריטים. חיי היהודים וטובתם, כשלעצמם, לא עניינו אותם. בלח"י, כפי שמדגימה פרשת לובינצ'יק ושליחותו של נתן ילין מור אחריה, היו מוכנים לכרות ברית אפילו עם השטן הנאצי ולעזור לו, רק למען המטרות האידיאולוגיות הצרות האלה.
שלום, האם אתה יודע דבר מה על ציור ענק של הצייר קרינגל שהוצג ברחוב מוהליבר בתל-אביב בעת החגיגות?מחציתו האחת חורבות הגולה ומצבה לזכר הנספים ומחציתו השנייה נחש בעל ראש היטלר שדגלי אומות העולם דוקרות אותו ובהם הדגל העברי?
לא מצאתי צילום של התמונה או פרטים על הצייר.
צבי, מתנצל, אן לי כל מידע בנושא. רפיי