מופתעים תמיד אנחנו (בעברית וברוסית)

"קולונל גנרל ד"ג פבלוב, המפקד העליון של המחוז הצבאי המיוחד במערב, היה בתיאטרון. קומדיה ושמה 'החתונה במלינובקה' הוצגה במועדון הקצינים של בירת ביילורוסיה המלא מפה לפה. המפקד הטוב לא הניח שתופרע הנאתו בגלל החדשות שהביא קצין המודיעין שלו, קולונל בלוכין, שכוח גרמני לאורך הגבול מתכנן כנראה התקפה. יש כמה דיווחים אפילו, לחש בלוכין, על הפגזות. 'לא יתכן' , ענה פבלוב והצביע על הבימה. זה הזמן לשוב ולהתמקד במחזה".

בשעות שבהן צפה פבלוב בהצגה, הגיע מעבר לקווים, אל השטח הסובייטי, החייל הגרמני אלפרד ליסקוב. "הוא סיפר לשוביו הסובייטיים שיחידות הארטילריה הגרמניות שלאורך הגבול קיבלו פקודה להתחיל להפגיז מטרות בשטח הסובייטי בתוך שעות אחדות. עם אור ראשון, הוא המשיך, 'רפסודות, סירות וסירות גשר' יושלכו אל הבוג, הנהר הביצתי שהפריד בין פולין שבכיבוש הגרמני לבין הגזרה של הסובייטים שבמזרח". (קתרין מרידייל, "המלחמה של איוון – הצבא האדום "1945-1939, ספריית אפקים, עם עובד, 2000, עמ' 92).

יש משהו מצמרר בקריאת ספרים על "מבצע ברברוסה", התקפת הפתע הנאצית על ברית המועצות ב-22 ביוני 1941, דווקא השבוע, ערב יום הכיפורים. התיאורים ההיסטוריים של הפתעה הגרמנית משתלבים במסמכים החדשים ששוחררו לפני ימים אחדים על הפתעת יום הכיפורים שלנו.