בעקבות עמוס עוז: בעיר זרה

אין כמו "יום ירושלים", ובמיוחד נוכח שטף הטקסים לציון 50 שנה לעיר שאינה מאוחדת, כדי לחזור בפעם המי יודע כמה אל טקסט המלווה אותי שנים רבות: "עיר זרה", מאת עמוס עוז. הסופר שעיצב את זיכרון ירושלים במוחם ובנפשם של רבים, מ"מיכאל שלי", ו"הר העצה הרעה", ועד "סיפור על אהבה וחושך" ועוד ועוד. "עיר זרה" נכתב ב-1967 והופיע ב"שיח לוחמים" שבוא תיארו חברי קיבוצים את חווית המלחמה שלהם. ואחר כך גם בקובץ "באור התכלת העזה" (1979).

וינה: השתקפויות

וינה היא עיר של השתקפויות.

העבר המפואר משתקף בחלונות הראווה המודרניים.

הזכרונות הקשים מן השנים שקדמו למלחמת העולם השניה ובמהלכה משתקפים בעיר החיה, התוססת והידידותית הזו.

האמנות משתקפת מכל עבר, אפילו בציורי הגרפיטי שלאורך תעלת הדנובה.

רוחה של האימפריה שנפלה לפני מאה שנה משתקפת במוזיאונים, באולמות הקונצרטים והאופרה.

מסורת בתי הקפה של פעם עדיין משתקפת בהם היום, למרות שהם מלאים תיירים ולא אינטלקטואלים ומהפכנים.

יש הרבה מה לספר על וינה, גם לאחר ביקור ראשון וקצר. 

אבל הפעם רק רשומה מצולמת. וכולה השתקפויות.

הפאזל החרדי: ערב פסח

אביב הגיע, פסח מתקרב, וכרגיל בימים כאלה העולם הדתי כמרקחה. ואין מקום טוב לחוש בכך יותר מאשר ברחוב מלכי ישראל בבירה, המוביל את המבקר לאורך כמה שכונות חרדיות – רוממה, זיכרון משה, כרם אברהם וגאולה – בואכה מאה שערים. בתי האופנה ועסקי הביגוד מתמלאים בסחורה חדשה, בחנויות לכלי אוכל חד פעמיים נערמים ארגזים עם מפיות, כוסות, צלחות וכלי הגשה למיניהם, ובתי העסק למתנות מצטיידים במיטב הסחורה, למבוגרים ולילדים.

הרשומה המצולמת הזו היא פרי שיטוט של שעה אחת לאורך הרחוב, שקירותיו ולוחות המודעות שבו מעוטרים פאשקוולים של מאבקים שגרתיים ושל אירועים פסח, וגם הרבה מודעות על מכירות מיוחד לפסח.

יום הבוחר 2013: תצלומים

בלי מילים, רק תצלומים.

מבשרת ציון

איומי ספטמבר? יש מענה

ספטמבר כמעט במחציתו, אבל השעון ממשיך לתקתק. הנה עוד רגע יתחולל הצואנמי המדיני המובטח: באו"ם, בשטחים, איפה לא. פחד אלוהים.

אז יש פתרון: הוא מצוי על גדר בשכונת קריית משה בירושלים. מי אמר שיש חודש כזה, ספטמבר?

ספטמבר יוק. אפשר להתכונן לחגים בראש שקט.