סודות כמוסים בראש חוצות: בין מודיעין להסברה

החלטתו של בנימין נתניהו להציג לעיני העולם כולו בשידור טלוויזיה ב-30 באפריל השנה את "הארכיון הגרעיני" של איראן, שנתפש על ידי המוסד, עוררה דיון על התבונה, התועלת והסיכון שבחשיפת חומרים מודיעיניים רגישים.
בהקשר זה הוזכרה שיחת הטלפון בין נשיא מצרים עבד אל נאצר לחוסיין מלך ירדן ביוני 1967, בשחר היום השני למלחמת ששת הימים. השיחה הוקלטה על ידי המודיעין הישראלי – ונחשפה אחר כך לתקשורת העולמית בהוראת שר הביטחון משה דיין, למרות התנגדות מרבית בכירי אמ"ן.

מבט מקיף על הלבטים שהיו כרוכים בחשיפת המידע המודיעיני ב-1967 לצרכי הסברה הביא עמוס גלבוע בספרו "מר מודיעין" – הביוגרפיה של אלוף אהרן יריב ז"ל, שראה אור ב-2013. בהערות לספר (עמ' 716-715) מביא גלבוע את התמליל המלא של השיחה כפי שהוקלטה ביחידת ההאזנה.

נתניהו נגד התקשורת: אין חדש תחת השמש

ממש  כשם שהיורה מבשר על בוא החורף, כך טענותיו של בנימין נתניהו על מתקפה תקשורתית אדירה נגדו, המיועדת להעביר את השלטון לידי השמאל, מזכירות לנו: מערכת הבחירות החלה.

אין חדש תחת השמש: גם בבחירות 1999 הסתער נתניהו שוב ושוב על התקשורת שהתגייסה לדבריו כאיש אחד למען אהוד ברק. "הם מ-פ-ח-ד-י-ם" חזר ואמר אז בכנס בחירות. הוא דיבר על העיתונאים, אבל זו היתה קריאת קרב שנועדה בעיקר לאזני מצביעי הימין.