ארכיון

Posts Tagged ‘ירושלים’

בעקבות עמוס עוז: בעיר זרה

21 במאי 2017 כתיבת תגובה

אין כמו "יום ירושלים", ובמיוחד נוכח שטף הטקסים לציון 50 שנה לעיר שאינה מאוחדת, כדי לחזור בפעם המי יודע כמה אל טקסט המלווה אותי שנים רבות: "עיר זרה", מאת עמוס עוז. הסופר שעיצב את זיכרון ירושלים במוחם ובנפשם של רבים, מ"מיכאל שלי", ו"הר העצה הרעה", ועד "סיפור על אהבה וחושך" ועוד ועוד. "עיר זרה" נכתב ב-1967 והופיע ב"שיח לוחמים" שבוא תיארו חברי קיבוצים את חווית המלחמה שלהם. ואחר כך גם בקובץ "באור התכלת העזה" (1979). להמשך קריאה…

מודעות פרסומת

מסע בארץ הפשקוולים, מרץ 2015

18 במרץ 2016 כתיבת תגובה

P1010352ושוב ביקור במרחב הססגוני, הגועש והמרתק, של שכונות גאולה, זכרון משה ומאה שערים. וגם הפעם העדשות מופנות בעיקר אל השיח הצעקני המתנהל מעל קירות האבן של השכונות החרדיות הללו. הנה עדכון קצר על הנושאים שמחרידים בשבועות הללו את הציבור החרדי, מבעד לפשקווילים.

הנושא הראשון במעלה, לפחות על פי נפח השיח הפשקוולי, הוא המשך המאבק נגד הנסיונות לגייס חרדים לצה"ל. נכון, הכנסת אישרה אמנם בנובמבר האחרון את תיקון מס' 21 לחוק שרות הביטחון, שבמסגרתו בוטלו או נדחו חלק מהסעיפים שעסקו בגיוס חרדים ובעקרון השיוויון בנטל. אבל בעולם החרדי, במיוחד באגפיו הקיצוניים יותר, אין מרוצים גם מהמצב הנוכחי. להמשך קריאה…

לשון הפשקווילים: שואה, שמד ומלחמה

28 באוגוסט 2015 כתיבת תגובה

"דאגה בלב איש ישיחנה" נאמר בספר משלי. בחברה החרדית יש מי שאינם מסתפקים בכך: את הדאגות והחרדות מציגים בראש חוצות, על גבי הפשקווילים הנערמים זה על גבי זה על קירות האבן המאובקים בשכונות החרדיות. זו כמובן אינה דרכו של כל המחנה הגדול והמגוון עד מאוד של הציבור החרדי, אלא בעיקר מומחיותם של אנשי "העדה החרדית", אחד הפלגים הקנאים והקיצונים ביותר, הנלחמים בשצף קצף בכל סממן של מודרניות שקצה קצהו של ניחוח חילוניות עלול לעלות ממנו.

הנה מבט מצולם מעודכן על דאגותיהם וחרדותיהם של אנשי "העדה החרדית", ועימם עוד קבוצות חרדיות אחרות, כפי שעולה מסיור קצרצר ביום שישי בשכונת מקור ברוך בואכה גאולה בק"ק ירושלים. וגם הצצה למודעות אחרות שהודבקו בסמוך, בימים של ערב ראש השנה תשע"ו.

להמשך קריאה…

הכיסופים לכותל – לא לבית המקדש

25 ביולי 2015 4 תגובות

"באלפיהם באו לרחבה הכותל, נעולים נעלי בד קלות ובידיהם ספרי התפילה, באו להסתופף בצלן של האבנים הגדולות, העתיקות, אבני הכותל המערבי. להתרפק על אבני הכותל באו, לבכות על חורבן בית המקדש. לקרוא, כל הלילה, את מגילת 'איכה' על המקדש שחרב, בצלו של הכותל היחיד ששרד".

כך דיווח "מעריב" באוגוסט 1967 על ערב תשעה באב הראשון שצוין לאחר מלחמת ששת הימים. זה היה תשעה באב שונה מכל קודמיו: חלפו רק כחודשיים מאז כבשו כוחות צה"ל את העיר העתיקה ושאר חלקיה של מזרח ירושלים. שני זרקורים שהציב חיל ההנדסה של צה"ל האירו את הכותל, אבל האלפים שבאו באותו לילה לרחבת הכותל המערבי לא נטלו חלק בשום טקס רשמי, גם לא בתפילה אחידה. "איש איש התפלל לפי נוסח עדתו", נכתב בעיתון.

נתגשם החלום. "דבר", אוגוסט 1967

נתגשם החלום. "דבר", אוגוסט 1967

להמשך קריאה…

"העיניים והאוזניים של צה"ל": הר הצופים

27 ביוני 2015 4 תגובות

בראשית אוגוסט 1967, חודשיים לאחר תום מלחמת ששת הימים, יצאו ממחנה שנלר ברחוב מלכי ישראל בירושלים שני משוריינים, אוטובוסים וכלי רכב נוספים. השיירה עשתה את דרכה אל מעבר מנדלבאום, חצתה את שכונת שייח' גראח במזרח העיר – ומשם עלתה להר הצופים. באחד האולמות של האוניברסיטה העברית, שהמולת סטודנטים וקולות המרצים לא נשמעו בו במשך שני עשורים, נערך טקס. נשיא האוניברסיטה העברית אליהו אילת ומנכ"ל "הדסה" הפרופ' קלמן מן הודו לקצינים ולחיילים על ששמרו על המקום במשך 19 שנים, שבהם היה הר הצופים מובלעת מנותקת מישראל. במיוחד הופנו התודות לסגן אלוף מנחם שרפמן, "מלך ההר", מפקדו האחרון של הכוח המיוחד שהחזיק בהר.

האווירה היתה חגיגית: זה היה אחד  מאותם טקסים שביטאו את האופוריה שאחזה במדינת ישראל בתום מלחמת ששת הימים. השיבה להר הצופים היתה אחד מסמלי הניצחון, בבחינת תיקון של עיוות שהתחולל ב-1948, כאשר האוניברסיטה העברית ובית החולים "הדסה" שהוקמו על הר הצופים נותקו מהעיר העברית. אבל דבריו בטקס של מפקד חטיבה 16, חטיבת מחוז ירושלים, אלוף משנה אליעזר אמיתי, חשפו ממד נוסף באשר להר הצופים ולחשיבות השליטה בו מאז תש"ח. "מעולם לא ראינו בהר הצופים רק מקום שיש לשמור עליו. הוא היה העיניים והאוזניים של צה"ל", אמר אל"מ אמיתי, והוסיף שגם במלחמת ששת הימים היה ההר בסיס לפעולות במזרח ירושלים.

תיעוד (חלקי) מהנעשה בהר הצופים. דבר, נובמבר 1954

תיעוד (חלקי) מהנעשה בהר הצופים. דבר, נובמבר 1954

להמשך קריאה…

תש"ח: הטק טק המחוצף של כדורי האויב על האוטובוס לירושלים

22 באפריל 2015 כתיבת תגובה

IMG_3471"הקרב על הדרכים" היה מרכיב משמעותי במלחמת השחרור. חלק ניכר מהמאמץ הצבאי הופנה לאבטחת התנועה אל ישובים מבודדים, שללא הזרמת כוחות, מזון ואמצעים נוספים, היו עלולים ליפול. הבולט בכל אלה היה המאבק על הדרך מהשפלה לירושלים הנצורה. שלדי המשוריינים, המוצבים לצד כביש מס' 1, הם רק תזכורת אחת למאמץ הגדול שנעשה, תחילה על ידי ההגנה ואחר כך על ידי צה"ל, להגיע אל העיר.

כיצד חשו אזרחים שנסעו בשיירות שנעו בנתיבים המפותלים בהרי ירושלים, נתונות לאש מצד ערבים בבאד אל וואד (שער הגיא), באזור הקסטל ובחלקים נוספים של הדרך? למי שמבקשים לקבל מענה לכך, וגם להבין כיצד תארו בני התקופה את חווית השיירות, הנה לפנינו עדות כתובה מאותם ימים. הדברים הם פרי עטו של תושב ירושלים, הרב ד"ר טוביה גוטמן. לאחר מלחמת השחרור פרסום גוטמן ספרון המתעד את חוויות היום יום בעיר הנצורה והמופגזת. כיהודי מאמין ייחס גוטמן חלק מן הניצחון לקדוש ברוך שהוא, אך לא שכח את תרומתם של בני אנוש, אזרחים ולוחמים. הנה חלק מהפרק המתאר את המסע לירושלים, לאחר שהות קצרה בתל אביב. באותם ימים, בינואר ופברואר 1948, עדיין הופעלה תחבורה ציבורית בין תל אביב לירושלים, בין היתר באוטובוסים משוריינים, שהותקפו לעתים קרובות בירי ובהטלת רימוני יד לאורך הדרך.

להמשך קריאה…

מדינה או חלוקה: הכותרות של כ"ט בנובמבר

29 בנובמבר 2014 2 תגובות

את הקולות אנחנו זוכרים, שמענו אותם פעמים רבות: שמה של מדינה, שניות של המתנה, ואחר כך ה-YES, ה- NO או הנמנע. והמניין הסופי – 33 בעד, 13 נגד, עשרה נמנעים, בהם בריטניה. הפסקול המוכר של אותה החלטה היסטורית, שבה הכירו אומות העולם בזכות העם היהודי להקים מדינה עצמאית, לצד מדינה ערבית.

פחות מוכרים הם העמודים הראשונים של עיתוני הבוקר שלמחרת, 30 בנובמבר 1947. מי שמדפדף בהם, באמצעות אתר עיתונות יהודית היסטורית, בספריה או בארכיון, מגלה לא רק התלהבות, אלא גם קולות אחרים. היו עיתונים שחגגו. אחרים התייחסו להחלטה ברגשות מעורבים.

הנה כמה דוגמאות. זו כותרתו הראשית, החגיגית, של "דבר", יומון ההסתדרות, בבוקר 30 בנובמבר:

להמשך קריאה…

המולטי יקום של אלי אשד

לכאן קל להיכנס אבל קשה מאוד לצאת .

מכון גנזים ע"ש אשר ברש

הבלוג של ארכיון "גנזים" של אגודת הסופרים העבריים, בעריכת יצחק בר יוסף

A Photographers diary of the Universe

I am a cell biologist, photographer, cyclist and hiker living in Jerusalem, Israel. In this blog I will describe and mainly depict past, current and future journeys to remote, and less remote corners of our beautiful home planet.

"נתונאות"

האתר הישראלי ל-DATA JOURNALISM

ספי הנדלר

על אמנות ולא רק. מהרנסנס ועד היום

משה הרפז

המתבונן: ככל שתרבו להתבונן כך תראו יותר!

עיתונאים

בלוג על מעמד העיתונאי בישראל

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.