בין גיוס לצה"ל לנסיעה לאומן: סיור פשקווילים

בניגוד לצפוי, על הקירות במעוזים החרדיים במאה שערים ובגאולה בירושלים לא ניתן היה למצוא ביום חמישי האחרון (14.9.17)  התייחסות פשקווילית להחלטת בג"ץ לבטל את חוק הגיוס. פסיקת השופטים, שהסעירה את המערכת הפוליטית ואת התקשורת, לא זכתה לפי שעה לביטוי בכרזות הגעוואלד הזועקות בשחור לבן מעל קירות האבן הירושלמית. אולי משום שהחוגים הקיצוניים בחברה החרדית, יצרני הפשקווילים העיקריים, מוטרדים דיים מן החוק הקודם, ובכלל מלכתחילה אין להם (כמו לאנשי מפלגות הימין) לא אמון בבית המשפט העליון וגם לא ציפיות להכרעה ברוח תורת ישראל על פי פרשנותה המחמירה.

ועדיין, סוגיית הגיוס הכפוי לצה"ל מהדהדת מן הקירות, כחלק מהשגרה במרחב זה. כאן, דרך קבע, מעדכנים את הציבור במספר העצורים בבתי הכלא הצבאיים בעוון השתמטות מהתייצבות בלשכות הגיוס, על פי החוק שנפסל על ידי שופטי בג"ץ. כך נראית הרשימה המעודכנת לשבוע החולף:

המפיק הנשכח של הכרזת העצמאות

הזיכרון נוטה להותיר כמה מגיבורי ההיסטוריה בשולי הדרך, הרחק מאור הזרקורים. בדרך כלל השכחה הזו איננה יד המקרה. תורמים לכך כותבי ההיסטוריה, במיוחד אם מדובר באירועים שהם עצמם נטלו בהם חלק. כך גם באשר לטקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל בה' באייר תש"ח.

הטקס, כמו גם ההכנות לקראתו, תועדו בספרו של זאב שרף "שלושה ימים" העוסק במה שהתרחש בג', ד', ו-ה' באייר תש"ח. שרף היה מזכיר מנהלת העם, ועם הקמת המדינה מונה למזכיר הממשלה. בספר, שהופיע בשנת 1959, מיעט שרף להעניק קרדיט לאנשים שהיו מעורבים באירוע. מזכירתו, דורית רוזן, נזכרת בספר פעמיים. פעם אחת כותב שרף כי לאחר שהושלם ניסוח הכרזת העצמאות החליטה רוזן "שיש להלביש תעודה נעלה זו לבוש חגיגי כלשהו, והיא אצה אל חנות למכשירי כתיבה וקנתה נייר בצבע תכלת כמעטפה להכרזה, עליה נכתב 'הכרזת מועצת העם, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948'."

רגע החתימהעל הכרזת העצמאות. מתוך חוברת שפרסם יצחק ריבקינד

מלחמות השבת: כך קורקעו מטוסי אל על

 אוגוסט 1982 היה חודש קשה במדינת ישראל: מלחמת לבנון הראשונה – או בשמה הרשמי "מבצע שלום הגליל" – הלכה והסתבכה. מודעות האבל בעיתונים  התרבו ככל שרשימות החללים התארכו.

הפצצות חיל האוויר על ביירות, שנועדו להגביר את הלחץ על ערפאת ואנשיו, עוררו תגובה אמריקאית נזעמת. הנשיא רונאלד רייגן התקשר לראש הממשלה מנחם בגין והביע את כעסו על תקיפות החורגות מהפרופורציה.

מבית, העמיק הקרע באשר למלחמה השנויה במחלוקת. שר הביטחון אריאל שרון ביקש לא רק להרחיק את הקטיושות מהגבול הצפוני, אלא בעיקר להשליט את הנוצרים בלבנון לאחר שיורחקו משם מחבלי אש"ף. גם שרים בממשלה זעמו על מהלכיו של שרון.

אבל באותו חודש התנהל קרב נוסף, בגזרה אחרת. זה היה פרק חשוב מערכה על דמותה של ישראל. הזירה הייתה נמל התעופה בן-גוריון. ממשלתו של מנחם בגין עמדה בתוקף על כוונתה להיענות לדרישת אגודת ישראל, שעוגנה בהסכם הקואליציוני – להפסיק את טיסות חברת התעופה הלאומית "אל על" בשבתות ובחגים.