האפיפיור, הביקור בישראל והקנאות המתגברת

את דיוקנו של האפיפיור פרנציסקוס אי אפשר להחמיץ בביקור באיטליה. פגשנו אותו בסתיו האחרון בכל מקום. בסמטאות נאפולי, למשל, בחנויות המוכרות מזכרות לתיירים.  שם הוא מחייך על גבי כפתורים. האיטלקים אוהבים אותו. הוא אמנם הגיע לכס הקדוש מבואנוס איירס, אבל אביו היה מהגר איטלקי שיצא לחפש את מזלו בדרום אמריקה. 

נערץ באיטליה הקתולית. כפתורי פאפא פרנציסקוס

קווים לדמותה של הקשת האיטלקית

נאמר מיד: הרבה מלל לא יהיה כאן.  זוהי רשומה מצולמת.  עשינו כ-2,400 קילומטרים בדרומה של איטליה, וכמעט כמספר הזה לחיצות על הדק המצלמה, Canon Powershot N.  נתיב המסע החל מרומא בואכה נאפולי, הרקלנאום, חצי האי סורנטו, כולל העיירות הקסומות סורנטו, פוזיטנו, אמאלפי, ראבלו. אחר כך חצינו מזרחה לחבל פוליה, אל עיר בתי המערות מאטרה, לעיר הברוק לצ'ה. ירדנו אל קצהו של העקב, ביקרנו בברינדיזי, בבארי ובטרוני, ובעוד עיירות צבעוניות בחבל ארץ זה.

במקום להכביר מילים, הנה בעיקר תצלומים. קומץ מן התמונות. המכנה המשותף: קשתות. כאלה המשמשות רקע, או שניתן להציץ דרכן אל חצרות ורחובות. וגם הקשתות הרכות של הווספה האיטלקית ושל הפיאט הקטנה, שני כלי רכב שמתאימים לא רק לכבישים העמוסים של הערים חנוקות הרכב, אלא גם לסימטאות הצרות ולמבוכים המתפתלים בעיירות ובכפרים.