"כוורת", לפני ההופעה הראשונה

מפארק הירקון יוצאים בשעה הזו ממש חמישים אלף צופים נלהבים. רק לפני כחצי שעה הם נפרדו – ככל הנראה בפעם האחרונה – מ"כוורת".

ראיתי אותם אתמול, בהופעה לפני האחרונה. גם אתמול, כמו הערב, הקהל יצא מגדרו. זה היה סיפור אהבה מתמשך בין הבמה לקהל.

הרבה סופרלטיבים הושמעו ונכתבתו בימים האלה על הלהקה. בצדק.

לעתים קרובות נדרש זמן עד שהמבקרים, אנשי התקשורת והקהל מתאהבים בלהקה. במקרה של להקת הכוורת, התובנה של מה זו "כוורת" וגם האהבה פרצו מיד.

הנה מה שמעלה דפדוף בעיתונים של הקיץ לפני 40 שנה.

תחילה מה שהיה אולי הפרסום הראשון על "כוורת". למרבה הצער גם הכותב, עלי מוהר, וגם העיתון שבו נדפסו הדברים, "דבר", הלכו מאז לעולמם. עלי מוהר נכח בחזרה של הלהקה, ומיד קבע: כוורת לא רק מבטיחה – היא גם מקיימת.

הנה הטקסט שפורסם ב"דבר השבוע" ב-1 ביוני 1973, עוד לפני ההופעה הראשונה.

מודעות פרסומת