ארכיון
הפתעת יום כיפור 1957: "הירח המלאכותי" הראשון
"שמענו את החדשה במוצאי יום הכיפורים. הקריינית הפסיקה לרגע את דבריה ונתנה את רשות הדיבור לירח, וזה מסר לנו ד"ש מהסטרטוספרה. סגרנו את המקלט שהמשיך לספר חדשות אחרות, יצאנו אל ליל הירח 'הישן' ושוטטנו ברחובות. לבדנו… אנחנו הולכים ומשננים לנו את התאריך הנ"ל באמרנו: באותו יום בוצעה התגרות שאין דומה לה ב…אלוהים".
כך פתח באוקטובר 1957 חיים גורי (בשם העט "חגי") את מדורו "מה אומרים?" בעיתון "למרחב" בתארו את האירוע ההיסטורי שהתרחש ביום הכיפורים תשי"ח, 5 באוקטובר 1957 – הצלחתה של ברית המועצות לשגר לחלל את הלוויין הראשון, ספוטניק 1. הידיעה על השיגור – שבוצע ב-4 באוקטובר אך נחשף לעולם למחרת – הסעירה את העולם כולו, אך בישראל היה לה ממד דרמטי נוסף: היא שודרה במוצאי יום כיפור, לאחר יממה של דממה תקשורתית מוחלטת, בהעדר עיתונים או שידורים ב"קול ישראל". לצד הידיעה זכו המאזינים גם לשמוע מעט מן הצפצופים שנקלטו בתחנת האזנה בארץ היישר מן החלל.
אוקטובר 1973: הסיפור שמאחורי הידיעה שנפסלה
לפני שנתיים, ערב יום השנה ה-38 למלחמת יום הכיפורים, פרסמתי כאן את הנוסח המקורי של הידיעה שהעביר בבוקר 5 באוקטובר למערכת מעריב הכתב הצבאי יעקב ארז, ואת סימני עפרונו של הצנזור. אותו עיפרון שמנע מהציבור לקבל מושג על מה שכבר נראה היטב מן הצד הישראלי של תעלת סואץ.
על מה שהתחולל מאחורי הקלעים ב-1973 כתב ארז כמעט שני עשורים אחר כך, בראשית שנות ה-90. הדברים נכללו במאמר שנכלל בחוברת "מאת כתבנו הצבאי" שהוציא תא הכתבים הצבאיים באגודת העיתונאים בסיוע ההוצאה לאור של משרד הביטחון (עורכת: טלי זלינגר).
ארז סיפר כי בסוף ספטמבר, כעשרה ימים לפני פרוץ המלחמה, קיבל ידיעות ראשונות על כך שמשהו בלתי שגרתי מתרחש מעבר לגבול. "באתי אז לרמת הגולן, לברך את אחי בשנה טובה", כתב לימים ארז. אחיו, עודד ארז ז"ל, היה מפקד גדוד השיריון 53 בחטיבה 188 ("ברק"). במלחמה שפרצה כמה ימים אחר כך נפצע עודד קשה. הוא החלים, חזר לשירות, ובינואר 1976 נהרג בתרגיל שיריון בסיני, כאשר טנק פגע בג'יפ שבו היה.
בחזרה ל"סבירות נמוכה"
היה קצת מוזר, אפילו טיפה מצמרר, לקרוא הבוקר (29.8.2013) את הכותרת הראשית ב"הארץ".
הכותרת מתייחסת למידת הסבירות של התקפה סורית על ישראל, כמענה של דמשק לתקיפה צפויה בסוריה של ארצות הברית. אותה תקיפה שבה אמור הנשיא באשר אסאד להענש על השימוש הקטלני שעשו בשבוע שעבר כוחותיו בנשק כימי נגד אזרחים.
מוזר ומצמרר, גם בגלל הניסוח, וגם בשל העיתוי. ממש עכשיו, כאשר אמצעי התקשורת כבר החלו בשידורים לקראת מלאות 40 שנה למלחמת יום הכיפורים. ובחנויות הספרים כבר נערמים ספרים חדשים על אותה מלחמה בשנת 1973, שהיתה ונותרה חוויה מעצבת של דור שלם. להמשך קריאה…
ימיו היפים של כביש מס' 1
רשומה צילומית קצרה ליום השלג, ינואר 2013.
כביש סגור. עיר נצורה. במעלה הקסטל, 10 בינואר 2013.
וכך נראה המקום לפני כשנתיים וחצי, ביום הכיפורים.
מעלה הקסטל, בדרך למחלף הראל, יום הכיפורים, ספטמבר 2012
כובשי הקסטל תשע"ג: על אופניים ומחסומים
סיור הבוקר, אליו יצאנו כמדי יום כיפורים, המצלמה ואני, התחיל בממצא מטריד. מתברר שמישהו (המועצה המקומית ו/או המשטרה) הציב מחסומים לרוחב כבישי הגישה המובילים מכביש מס 1 למבשרת ציון במחלף הראל.
יישוב חסום. וזו גם הדרך לבית החולים הדסה עין כרם
מופתעים תמיד אנחנו (בעברית וברוסית)
"קולונל גנרל ד"ג פבלוב, המפקד העליון של המחוז הצבאי המיוחד במערב, היה בתיאטרון. קומדיה ושמה 'החתונה במלינובקה' הוצגה במועדון הקצינים של בירת ביילורוסיה המלא מפה לפה. המפקד הטוב לא הניח שתופרע הנאתו בגלל החדשות שהביא קצין המודיעין שלו, קולונל בלוכין, שכוח גרמני לאורך הגבול מתכנן כנראה התקפה. יש כמה דיווחים אפילו, לחש בלוכין, על הפגזות. 'לא יתכן' , ענה פבלוב והצביע על הבימה. זה הזמן לשוב ולהתמקד במחזה".
בשעות שבהן צפה פבלוב בהצגה, הגיע מעבר לקווים, אל השטח הסובייטי, החייל הגרמני אלפרד ליסקוב. "הוא סיפר לשוביו הסובייטיים שיחידות הארטילריה הגרמניות שלאורך הגבול קיבלו פקודה להתחיל להפגיז מטרות בשטח הסובייטי בתוך שעות אחדות. עם אור ראשון, הוא המשיך, 'רפסודות, סירות וסירות גשר' יושלכו אל הבוג, הנהר הביצתי
שהפריד בין פולין שבכיבוש הגרמני לבין הגזרה של הסובייטים שבמזרח". (קתרין מרידייל, "המלחמה של איוון – הצבא האדום "1945-1939, ספריית אפקים, עם עובד, 2000, עמ' 92).
יש משהו מצמרר בקריאת ספרים על "מבצע ברברוסה", התקפת הפתע הנאצית על ברית המועצות ב-22 ביוני 1941, דווקא השבוע, ערב יום הכיפורים. התיאורים ההיסטוריים של הפתעה הגרמנית משתלבים במסמכים החדשים ששוחררו לפני ימים אחדים על הפתעת יום הכיפורים שלנו.
