יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל | הערות שוליים להיסטוריה

ארכיון

Archive for the ‘יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל’ Category

אוקטובר 1973: העורף מודאג ומתגייס

30 בספטמבר 2020 rafimann תגובה אחת

הסיגריה – פריט חיוני לחייל. מעריב, 26.10.1973

47 שנים חלפו ממלחמת יום הכיפורים, המלחמה אותה הגדיר משה דיין "כבדת ימים, כבדת דמים".
על המדפים מונחים כבר מאות ספרים אודות המלחמה הזו, בהם יומנים אישיים של מפקדים ולוחמים, זכרונות ומחקרים. וגם מחלוקות חריפות על נסיבות פריצתה ועל דרכי ניהול המערכה.
אך מי שמבקש לחוש ולהבין את הדרך שבה חוותה אומה שלמה מלחמת פתע בשתי חזיתות, אינו חייב לרוץ לספריה. גם לא להמתין למסמכים חסויים ולתחקירים חדשים. אפשר לעשות זאת בכל שעה באמצעות עלעול בעיתוני התקופה.

את המבט על המציאות כפי שהשתקפה אז בעיני הציבור בחרנו הפעם למקד במודעות שהתפרסמו באוקטובר 1973 בשניים מן החשובים בעיתוני ישראל באותה עת – "מעריב" ו"דבר". עשינו זאת באמצעות אתר "עיתונות יהודית היסטורית" שכתובתו https://web.nli.org.il/sites/jpress/hebrew/pages/default.aspx .

היו אלה ימים של הפתעה וחוסר ודאות, דאגה וחרדה. צה"ל נמנע מלפרסם את מספרי החללים במלחמה במהלך השבוע הראשון של הלחימה. רק ביום ראשון, 14 באוקטובר, נמסרה הודעה רשמית כי 656 חיילי צה"ל נהרגו מאז 6 באוקטובר, ועוד 50 הוכרזו כנעדרים. 2,000 חיילים נפצעו בשבוע זה. עד שהסתיימה בסוף אותו חודש גבתה המלחמה את חייהם של 2,693 קצינים וחיילים (על פי נתוני לקסיקון מלחמת יום הכיפורים מאת איתן הבר וזאב שיף – 2003). מודעות אבל לנופלים לא פורסמו בימי המלחמה. החללים נטמנו בבתי עלמין ארעיים, ורק מאוחר הועברו לבתי העלמין הצבאיים ולחלקות הצבאיות בבתי קברות ברחבי הארץ.

במה עסקו המודעות, ומה ניתן ללמוד מהן על המציאות הקשה באוקטובר 1973? להמשך קריאה…

ד' באייר – יום זיכרון גבורה כבר ב-1940

27 באפריל 2020 rafimann כתיבת תגובה

ד' באייר נקבע כיום הזיכרון לחללי צה"ל רק בשנת 1951, לאחר שנתיים שבהן נעו האזכרות בבתי העלמין הצבאיים בין מועדים שונים, למורת רוחן של המשפחות השכולות (כפי שתואר בפוסט שהתפרסם כאן באפריל 2012).
אך לא היתה זו הפעם הראשונה שבמועד זה נערכו טקסי זיכרון לחללים שנפלו במאבק להקמה של מדינה עברית בארץ ישראל. כבר 11 שנים קודם נכרך אירוע הנצחה לאומי בתאריך עברי זה. יוֹם זִיכְרוֹן גְּבוּרָה היה השם שניתן לו.

השנה היתה 1940. מלחמת העולם השנייה כבר בעיצומה. תנופת הלחימה והכיבוש של הצבא הגרמני הרעידו את אירופה ואת העולם כולו. המשק העברי נערך למצור, מחשש שספינות אספקה לא יוכלו להגיע לחופי ארץ ישראל. ובעצם הימים הללו התקבלה החלטה על ציון יום מיוחד לזכר 632 חללי מאורעות 1939-1936 -תרצ"ו-תרצ"ט בלוח העברי.
יוזמי יום הזיכרון היו אנשי "כופר היישוב", מגבית שהוקמה ב-1938 כדי לממן את צרכי ההגנה על היישוב העברי בעיצומן של המאורעות. גיוס הכספים נעשה, בין היתר, מגביית מס על כרטיסי קולנוע, בתי קפה ומוצרים שונים. הציבור נקרא לרכוש מוצרים ושירותים רק אם אלה מקדישים אחוז מסוים מהכנסתם ל"כופר היישוב".