סודות כמוסים בראש חוצות: בין מודיעין להסברה

החלטתו של בנימין נתניהו להציג לעיני העולם כולו בשידור טלוויזיה ב-30 באפריל השנה את "הארכיון הגרעיני" של איראן, שנתפש על ידי המוסד, עוררה דיון על התבונה, התועלת והסיכון שבחשיפת חומרים מודיעיניים רגישים.
בהקשר זה הוזכרה שיחת הטלפון בין נשיא מצרים עבד אל נאצר לחוסיין מלך ירדן ביוני 1967, בשחר היום השני למלחמת ששת הימים. השיחה הוקלטה על ידי המודיעין הישראלי – ונחשפה אחר כך לתקשורת העולמית בהוראת שר הביטחון משה דיין, למרות התנגדות מרבית בכירי אמ"ן.

מבט מקיף על הלבטים שהיו כרוכים בחשיפת המידע המודיעיני ב-1967 לצרכי הסברה הביא עמוס גלבוע בספרו "מר מודיעין" – הביוגרפיה של אלוף אהרן יריב ז"ל, שראה אור ב-2013. בהערות לספר (עמ' 716-715) מביא גלבוע את התמליל המלא של השיחה כפי שהוקלטה ביחידת ההאזנה.

הפתעת יום כיפור 1957: "הירח המלאכותי" הראשון

"שמענו את החדשה במוצאי יום הכיפורים. הקריינית הפסיקה לרגע את דבריה ונתנה את רשות הדיבור לירח, וזה מסר לנו ד"ש מהסטרטוספרה. סגרנו את המקלט שהמשיך לספר חדשות אחרות, יצאנו אל ליל הירח 'הישן' ושוטטנו ברחובות. לבדנו… אנחנו הולכים ומשננים לנו את התאריך הנ"ל באמרנו: באותו יום בוצעה התגרות שאין דומה לה ב…אלוהים".

כך פתח באוקטובר 1957 חיים גורי (בשם העט "חגי") את מדורו "מה אומרים?" בעיתון "למרחב" בתארו את האירוע ההיסטורי שהתרחש ביום הכיפורים תשי"ח, 5 באוקטובר 1957 – הצלחתה של ברית המועצות לשגר לחלל את הלוויין הראשון, ספוטניק 1. הידיעה על השיגור – שבוצע ב-4 באוקטובר אך נחשף לעולם למחרת – הסעירה את העולם כולו, אך בישראל היה לה ממד דרמטי נוסף: היא שודרה במוצאי יום כיפור, לאחר יממה של דממה תקשורתית מוחלטת, בהעדר עיתונים או שידורים ב"קול ישראל". לצד הידיעה זכו המאזינים גם לשמוע מעט מן הצפצופים שנקלטו בתחנת האזנה בארץ היישר מן החלל.