ארכיון
אוקטובר 1973: העורף מודאג ומתגייס
הסיגריה – פריט חיוני לחייל. מעריב, 26.10.1973
47 שנים חלפו ממלחמת יום הכיפורים, המלחמה אותה הגדיר משה דיין "כבדת ימים, כבדת דמים".
על המדפים מונחים כבר מאות ספרים אודות המלחמה הזו, בהם יומנים אישיים של מפקדים ולוחמים, זכרונות ומחקרים. וגם מחלוקות חריפות על נסיבות פריצתה ועל דרכי ניהול המערכה.
אך מי שמבקש לחוש ולהבין את הדרך שבה חוותה אומה שלמה מלחמת פתע בשתי חזיתות, אינו חייב לרוץ לספריה. גם לא להמתין למסמכים חסויים ולתחקירים חדשים. אפשר לעשות זאת בכל שעה באמצעות עלעול בעיתוני התקופה.
את המבט על המציאות כפי שהשתקפה אז בעיני הציבור בחרנו הפעם למקד במודעות שהתפרסמו באוקטובר 1973 בשניים מן החשובים בעיתוני ישראל באותה עת – "מעריב" ו"דבר". עשינו זאת באמצעות אתר "עיתונות יהודית היסטורית" שכתובתו https://web.nli.org.il/sites/jpress/hebrew/pages/default.aspx .
היו אלה ימים של הפתעה וחוסר ודאות, דאגה וחרדה. צה"ל נמנע מלפרסם את מספרי החללים במלחמה במהלך השבוע הראשון של הלחימה. רק ביום ראשון, 14 באוקטובר, נמסרה הודעה רשמית כי 656 חיילי צה"ל נהרגו מאז 6 באוקטובר, ועוד 50 הוכרזו כנעדרים. 2,000 חיילים נפצעו בשבוע זה. עד שהסתיימה בסוף אותו חודש גבתה המלחמה את חייהם של 2,693 קצינים וחיילים (על פי נתוני לקסיקון מלחמת יום הכיפורים מאת איתן הבר וזאב שיף – 2003). מודעות אבל לנופלים לא פורסמו בימי המלחמה. החללים נטמנו בבתי עלמין ארעיים, ורק מאוחר הועברו לבתי העלמין הצבאיים ולחלקות הצבאיות בבתי קברות ברחבי הארץ.
במה עסקו המודעות, ומה ניתן ללמוד מהן על המציאות הקשה באוקטובר 1973? להמשך קריאה…
מה מותר ומה אסור לגברת הראשונה
לא בובה שמקבלת פרחים. רחל ינאית בן-צבי
בדצמבר 1952 שלח ראש הממשלה דוד בן-גוריון מכתב נזיפה חריף לרחל ינאית בן-צבי, אשתו של יצחק בן-צבי, הנשיא החדש שזה עתה נבחר. הסיבה: בטקס בעיריית ירושלים נאם לא רק הנשיא – אלא גם רעייתו. היא ביקשה לומר כמה דברים "מחוץ לטקס", ונאמה בעיקר על הקשר ההדוק שלה לירושלים. בסוף דבריה התייחסה למעמדה החדש, והבטיחה להשתדל לסייע לבעלה כרעיית הנשיא. אך היתה לה גם בקשה: "ואתם תשתפו את האם העברייה בכול. היא הנותנת יסוד לבית. אל תשימו את הנשים בצל".
הנאום היה מעשה בלתי ראוי, כתב לה בן-גוריון, עד כדי פגיעה במעמד הנשיא. בן גוריון הכיר את רחל ינאית בן-צבי היטב, עוד טרם נישאה ליצחק בן-צבי. ב-1910 היו יחד חברי מערכת כתב העת "האחדות", שהוציאה לאור מפלגתם פועלי ציון. היא היתה אישה פעילה ונמרצת, שמילאה תפקידים משמעותיים בראשית ההתמסדות הציונית בארץ ישראל, בין היתר בארגוני השמירה "בר גיורא" ו"השומר", שממנו בא לעולם ארגון ההגנה. גם עסקה בחינוך והקימה בין היתר בירושלים את "משק הפועלות", שבו חונכו צעירות לעבודת האדמה. היא היתה אישה עצמאית עם קריירה ומעמד ציבורי, בלי קשר לפעילותו של בעלה.
פלייבוי, אשת הנשיא וחיילי צה"ל
ידיעה קטנה הופיעה בעמוד האחרון של "מעריב" ב-19 בדצמבר 1973, בדיוק היום לפני 40 שנה. דווח בה כי רעיית נשיא המדינה, הגברת נינה קציר, בסיועו של שגריר ארצות הברית בישראל, קנת קינטינג, הצליחה להשיג מתנה מיוחדת לחיילי צה"ל, בסדיר ובמילואים: 3,000 עותקים של הירחון האמריקאי "פלייבוי". את הידיעה הביאה כתבת "מעריב" אינגה דויטשקרון.
רכבת אווירית לא רק של טנקים ומטוסים. הידיעה שעוררה את הסערה. מעריב, 19.12.1973
הערות שוליים להיסטוריה 