חוזרים למעשה מרכבה

חודש ימים ניסה בנימין נתניהו, לאחר הבחירות לכנסת ה-21 באפריל השנה, להרכיב ממשלה – וכשל.
כיוון שהתעקש שלא להעביר את המשימה לידי פוליטיקאי אחר, כפה על אזרחי המדינה מערכת בחירות נוספת.
וממש היום שוב עולה על סדר היום האפשרות שנידרש ללכת פעם שלישית לבחירות, בשל בעיות ביכולת להקים קואליציה ולכונן ממשלה על בסיס תוצאות הבחירות "2019 – מועד ב'" שנערכו ב-17 בספטמבר.
בתוך ים הדיווחים, הפרשנויות והתיאורים בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות מאז הבחירות באפריל ועד היום בלט בהעדרו ביטוי שליווה אותנו במשך שנים רבות  לתיאור המאמץ המורכב לגיבוש קואליציה – "מעשה  מרכבה".

מהו "מעשה מרכבה"?
על פי מילון אבן-שושן זהו כינוי לרזי המלאכים ולחוכמת הנסתר והאלוהות, על יסוד חזון האופניים ומרכבת האלוהים שראה יחזקאל במראה הנבואה. ובהשאלה: דבר מורכב ומסובך. במילון אבן שושן מצאנו, בין היתר, ציטוט משבועון מפא"י "הפועל הצעיר" – "החיים הם מעשה מרכבה של אפשרויות וסתירות". ההגדרה של הלשונאי והמילונאי ד"ר רוביק רוזנטל ב"מילון הצירופים" קובעת כי מדובר ב"מעשה מורכב ואיכותי", ומוזכר במילון גם השימוש במונח זה ככינוי להקמת קואליציה במדינת ישראל.

בזיכרון הפוליטי-תקשורתי מהדהד המונח בעיקר בהקשר להקמת ממשלות מימי בן-גוריון ועד העשורים האחרונים. אך השימוש בו בהקשר הפוליטי החל עוד קודם להקמת המדינה. בדיונים בוועד הפועל הציוני הוזכר מונח זה כבר ב-1934 בהקשר לפשרה הושגה באשר לייצוגם של גורמים שונים בארגון.

באותה שנה עשה העיתונאי גרשון (הרמן) סוויט במאמר ב"הארץ" (1.4.1934 ע' 2) שימוש במונח זה באחד ממאמריו. סוויט ביקש, בלשונו הציורית והעשירה, לתאר את הבדלים הרבים כל כך בין מרכיבי הציבור, ואת הקושי העצום לגבש מהם חטיבה אחת. "חיי כל אומה ולשון וכל ארץ ומדינה, עד קטון הגויים במשפחות האדמה, מעשה מרכבה הוא, סירים סבוכים של דאגות משורגות, צנפה רבה של בעיות, נפתולים, נדנודי רוח ציבוריים וכדומה". תיאור זה מתאים מאין כמוהו לשימוש שייעשה בו בהמשך להרכבת קואליציה: לא רק חיבור מורכב של חלקים שונים – אלא בראש ובראשונה מאמץ שנועד להתגבר על השוני הגדול בין קבוצות ופלגים בציבור, שלכל אחד מהם סדר יום, עקרונות, אמונות, התחייבויות וגישות שונים ושונות אלה מאלה.

"מעשה מרכבה" צץ ועלה במהלך המאה ה-20 גם בהקשרים של ניתוח ספרותי, כדוגמת "מעשה מרכבה" שעושה ש"י עגנון בשפתו בין ביטויים ממקורות שונים של המורשת היהודית. היה גם מי שהגדיר את הקולנוע כמעשה מרכבה של אמנים ואמנויות שונים. ובעיתונות, כצפוי, נעשה שימוש במונח זה בהקשר למכוניות חדשות שירדו מפסי הייצור.

אבל לעמודים הקדמיים של העיתונים הגיע הביטוי בתדירות גבוהה רק לאחר הקמת המדינה. עוד טרם הקמת קואליציות לצרכי כינון ממשלה, נעשה בו שימוש גם בהסכמים בתוך גושים. כך כאשר הלכו הדתיים והחרדים באופן חד פעמי יד ביד לבחירות לכנסת הראשונה, שנערכו בראשית 1949, במסגרת שכונתה "חזית דתית מאוחדת". כך נכתב על האיחוד הזה ב"הצופה" יומון תנועת המזרחי, שהייתה שותפה מרכזית בחזית זו: "הגוש הדתי, שצורף ממפלגות שונות, זכה להצלחה ניכרת, אך רק ימים יבואו יגידו אם היה זה צירוף בר-קיימא ובר ערך, ואם אמנם ימצאו העובדים שבגוש זה, כי 'מעשה מרכבה' זה של מין בשאינו מינו הולכים בדרך הרצויה והנכונה כלבם ובענייניהם" (הצופה, 28.1.1949 ע' 5).

רצים בנפרד. הצופה, יוני 1951

אגב, היש הגדרה טובה מזו לקואליציה – "מין בשאינו מינו"? התלכדות של מפלגות, אשר ערב הבחירות רק מדגישות את ההבדלים שביניהן, מתבדלות זו מזו ותוקפות את עמדות היריבות בחמת זעם – ואחד כך מתאחדות כדי לנהל יחד את ענייני המדינה.

כאשר הציג דוד בן-גוריון את ממשלתו בכנסת בנובמבר 1955 – יותר משלושה חודשים לאחר הבחירות לכנסת השלישית שהתקיימו ביולי באותה שנה – אמר: "לא אעמוד על קשיים 'מעשה מרכבה' בתנאים הנתונים, כי אין רצוני ברגע זה להיות איש ריבן של הסיעות הקטנות בכנסת".

בסוף שנות החמישים כבר היה המונח לביטוי נפוץ להרכבת קואליציה. "אני שמח שנסתיימה המלאכה המייגעת, וגם המיותרת, של מעשה המרכבה שנגרמה הפעם לא מתוך חוכמת ישראל אלא להיפך", אמר ראש הממשלה דוד בן-גוריון בינואר 1958, בטקס חלוקת פרס ביאליק לספרות בתל-אביב. היה זה לאחר "פרשת הצוללות מגרמניה" הראשונה: בסוף 1957 חשף "למרחב", יומון מפלגת אחדות העבודה, כי שרי המפלגה התנגדו להחלטה שקיבלה הממשלה "בעניין מדיני ראשון במעלה החורג מענייני שיגרה של מדיניות ונוקב עד תהומות הוויה של האומה, מעבר למחיצות מפלגתיות". תחת משפט זה נסתתרה התנגדות המפלגה לצאתו של הרמטכ"ל רב אלוף משה דיין לגרמניה המערבית, לדון באפשרות של רכישת צוללות לחיל הים. יש לזכור: היה זה רק 12 שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, ומגע מעין זה עם ממשלת גרמניה המערבית היה שנוי מאוד במחלקות בציבור הישראלי. בן-גוריון התפטר, וכך פירק את הממשלה. בתוך ימים שב והרכיב אותה עם אותן שותפות, תוך הסכמה כביכול על התחייבות לשמירה על סודיות.

המרכבה של בן-גוריון. "הארץ" 3.1.1958.

שלוש שנים אחר כך, כאשר נקלעו למשבר הדיונים על הקמת הממשלה לאחר בחירות 1961, כתב ב"מעריב" משה מייזלס: "אם אמנם ראוי המו"מ על הרכבת הקואליציה לכינוי 'מעשה מרכבה', הרי ברור עתה כי המרכבה הזו שקועה עמוק בבוץ". ושלמה נקדימון כתב ב"חרות" על מקלות בגלגלי מעשה המרכבה.

בסופו של דבר הושלם מעשה המרכבה. חרות, אוגוסט 1961

משברים כאלה במהלך הקמת קואליציות הם נפוצים. "אופן ניהולו של משא ומתן קואליציוני הוא עניין מורכב ומסובך", כתבו דני קורן ובועז שפירא בספרם "קואליציות" (זמורה ביתן, 1997) "מציאת האיזון בחלוקת התשואות בין המפלגה המרכזית בקואליציה לבין שותפותיה היא עניין מסובך ורגיש, ולא לחינם נהוג לכנותה 'מעשה מרכבה'".
אז, ב-1961, שנה נשלח לוי אשכול להרכיב את הקואליציה מטעמו של בן גוריון. בראיון ל"מעריב" עם תום הדיונים אמר אשכול: "לפעמים זה 'מעשה מרכבה' ממש. עם הרבה פסיכולוגיה. צריך להתעקש, במיוחד בחמש הדקות האחרונות של הפגישה, שהן, הן הקובעות!". וכאשר ירש יצחק רבין את גולדה מאיר ב-1974, ועמד להרכיב את ממשלתו, אמר לכתבים: כנראה מטבעו של כל 'מעשה מרכבה' -שהוא מסתיים ברגע האחרון.

"מעשה מרכבה" היה מאז למונח נפוץ ושימושי – יש מי שיאמר שהפך לקלישאה עיתונאית – בפי כתבים ופוליטיקאים, כתחליף ל"מגעים להרכבת הממשלה".
עד שירד מגדולתו בעידן של ספינים, בוטים ויתר מונחי הלע"ז בני זמננו.
אבל אחרי פגרה ממושכת – אפשר להחזיר אותו שוב לשימוש.
כי גם הפעם יש צורך לגשר בין שחקנים שונים, אמביציות מתחרות ועמדות מנוגדות, כדי ליצור משהו מורכב. ועדיף גם איכותי.
***
ואם נחזור לרגע למונח בהקשרו המקורי, הנה הערך מתוך "לקסיקון מן המסד ליהדות ולציונות" בהוצאת משרד הבטחון, 1987:
"כינוי לחכמת הנסתר העוסקת באלוהות ובסודותיה : כיסא הכבוד והמרכבה הנושאת אותו, המלאכים לסוגיהם והעולמות העליונים, כל זאת על יסוד תיאוריהם של ישעיהו (פרק ו) ויחזקאל (פרקים א , י).  בגלל רגישותו של הנושא פסקו חכמינו שאין עוסקין במעשה מרכבה אפילו ביחיד (כלומר, גם לא בינו לבין עצמו) אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו (משנח חגיגה ב , א).  בתלמוד (שם , דפים יא-טז) הוקדשו שבעה דפים לדיון בפרטים שבעניין זה . בתורת הסוד ובקבלה חירבו לעסוק במופלא ובמסתורין שברקיע .
ובמסתורין שברקיע .

מודעות פרסומת
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הערות שוליים להיסטוריה

footnotes to history * הבלוג של רפי מן

אופ-אד מאחורי הדברים ומה שבינהם

תקשורת, עיתונאות, בטחון, צבא, היסטוריה, מודיעין, פוליטיקה ומה שבינהם

historian51's Blog

A great WordPress.com site

המולטי יקום של אלי אשד

לכאן קל להיכנס אבל קשה מאוד לצאת .

מכון גנזים ע"ש אשר ברש

הבלוג של ארכיון אגודת הסופרים - גנזים. כל הזכויות שמורות ליוצרים

A Photographers diary of the Universe

I am a cell biologist, photographer, cyclist and hiker living in Jerusalem, Israel. In this blog I will describe and mainly depict past, current and future journeys to remote, and less remote corners of our beautiful home planet.

"נתונאות"

האתר הישראלי ל-DATA JOURNALISM

ספי הנדלר

על אמנות ולא רק. מהרנסנס ועד היום

משה הרפז

המתבונן: ככל שתרבו להתבונן כך תראו יותר!

עיתונאים

בלוג על מעמד העיתונאי בישראל

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: