מסאן פרנציסקו ועד תל אביב: מסע מצולם במצעדי הגאווה
בדיוק לפני חמישים שנה, ב-1969, הוגדרה המטרה של מצעד גאווה של הקהילה הלהט"בית.
האירוע, כך נקבע בכנס שנערך בפילדפיה בארצות הברית, ישמש תזכורת שנתית למאבק למען שוויון זכויות, ובעיקר יהיה מכוון להעניק תהודה נרחבת לקריאה לשיוויון. היעד המפורש היה להגיע לקהלים רחבים ככל האפשר. הדיון על ארגון הצעדה היה אחד מצעדי התגובה לפשיטה המשטרתית האלימה ביוני 1969 על ה"סטונוול אין", בר הומוסקסואלים בניו יורק. הפשיטה הציתה תנועת מחאה ופעולה ציבורית למען זכויות הקהילה. על פי ההצעה שנוסחה בכנס "לא יהיו הגבלות של גיל או לבוש" בין משתתפי האירועים הללו. במקור דובר אמנם על הפגנות, אך כבר האירוע הראשון, ב-1970, היה למצעד. בשנים הבאות התגבשה המתכונת של "מצעד גאווה", ומצעדים כאלה החלו נערכים לא רק ברחבי ארצות הברית אלא גם במדינות אחרות.
מאז חלו שינויים מרחיקי לכת בכל הקשור לזכויות הלהט"בים בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות בעולם – אם כי לא כל יעדי השוויון הושגו. מצעדי הגאווה, המתקיימים בערים רבות ברחבי העולם, הפכו עם השנים להפנינג רב משתתפים. ברבים מן המצעדים הלהט"בים עצמם כבר אינם מהווים רוב: רבבות אזרחים מצטרפים אליהם כדי להביע תמיכה. בישראל זוהי בעיני רבים גם קריאת תגר של "אזרחים חופשיים" כנגד כפייה דתית המקשה על מתן זכויות לבני אדם ללא קשר לנטייתם המינית. יש גם מי שבאים כדי ליטול חלק בהילולה גדולה של מוסיקה ומשקאות. וכפי שניתן לראות יש גם צעירים וצעירות רבים שמנצלים את ההזדמנות הנדירה לצאת לרחוב בלבוש חשוף יחסית, החורג מקוד הלבוש בעבודה או בלימודים.
אימת האיידס. ידיעה ב"דבר", קיץ 1983
יש כמובן מי שמתקשים לעכל את רוח החופש ואת רעיונות השוויון האנושי. רצח שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה בירושלים ביולי 2015 היה ביטוי לסכנת הקנאות: ישי שליסל, חרדי שסיים לרצות עשר שנות מאסר על תקיפה וניסיון רצח במצעד הגאווה ב-2005, הצליח, בין היתר בשל כשל משטרתי חמור, לחדור לקהל הצועדים – ולרצוח את שירה. משום כך ניכרה גם במצעד הגאווה בירושלים, וגם בזה שנערך בתל-אביב, נוכחות משטרתית ניכרת. מחסומים הוצבו בכל רחוב או סימטה שהובילו למסלול ההמצעד, מסוק, רחפנים בלון תצפית בחנו את השטח מן האוויר, ומספר גדול של שוטרים נראו בשטח, לצד אנשי חברות אבטחה. פה ושם ניתן היה לראות שוטרים בלבוש אזרחי אשר שלפו מן הקהל אנשים שנראו חשודים, לצורך בדיקת זהותם.
***
בדיוק לפני שנה צפינו במצעד הגאווה בסאן פרנציסקו, הנחשבת כאחת הערים הידידותיות באמריקה לציבור הלהט"בי. שעות ארוכות נמשך המצעד ברחוב מרקט במרכז העיר, לאחר שיום קודם לכן היו לא מעט חגיגות ומופיעים בכיכרות גדולים בעיר. ובחלוף שנה, ביום שישי האחרון, יצאנו עם המצלמה למצעד התל-אביבי. הנה כאן סידרת צילומים משם – ומכאן. עיר עיר וסגנון המצעד שלה.
כבוד לוותיקי המאבק. המצעד בסאן פרנציסקו, 2018
פלטרפורמות מעוצבות וגאווה
פוליטיקה ומכוניות עתיקות
ביזנס ורוח חופשית. ייצוג רחב לחברות גדולות בהן (בתצלום) "אמזון"
לא רק גאים. המצעד בסאן פרסנציסקו שימש במה גם למחאות אחרות
כוכבים ופסים מסוג אחר. דגלים משולבים, גרסת קליפורניה
אנטי טראמפ. צועדות וצועדים רבים הביעו את מחאותיהם על מדיניותו של הנשיא
ועכשיו לתל אביב, 2019
ההמונים נוהרים. בדרך אל חוף הים
עמוס וצפוף. על טיילת הרברט סמואל
מסרים במצעד. אמא ואמא, אבא ואבא
כרזות במצעד. אין סובלנות לאי-סובלנות
לא רק מי שצעדו ברחובות נהנו. היתה השתתפות פעילה גם על המרפסות לאורך המסלול. מפעם לפעם התיזו מים צוננים על הצועדים ביום החם.
מבט מלמעלה. צופים במצעד
ביזנס וסובלנות. גם בתל אביב בלטו חברות גדולות
הכל פוליטי. מפגיני חד"ש
וגם דגל הליכוד, מפלגתו של שר המשפטים אמיר אוחנה, חבר הקהילה הגאה
פעם הם צעדו ב-1 במאי. חברי הנוער העובד והלומד
המשוררת והצועדים. חולפים על ידי ביתה של רחל ברחוב בוגרשוב
שילוב דגלים, הגרסה הישראלית
האם טראמפ יודע? קירות בניין סניף שגרירות ארה"ב בישראל נעטפו בדגלי הלהט"ב
