סודות כמוסים בראש חוצות: בין מודיעין להסברה

החלטתו של בנימין נתניהו להציג לעיני העולם כולו בשידור טלוויזיה ב-30 באפריל השנה את "הארכיון הגרעיני" של איראן, שנתפש על ידי המוסד, עוררה דיון על התבונה, התועלת והסיכון שבחשיפת חומרים מודיעיניים רגישים.
בהקשר זה הוזכרה שיחת הטלפון בין נשיא מצרים עבד אל נאצר לחוסיין מלך ירדן ביוני 1967, בשחר היום השני למלחמת ששת הימים. השיחה הוקלטה על ידי המודיעין הישראלי – ונחשפה אחר כך לתקשורת העולמית בהוראת שר הביטחון משה דיין, למרות התנגדות מרבית בכירי אמ"ן.

מבט מקיף על הלבטים שהיו כרוכים בחשיפת המידע המודיעיני ב-1967 לצרכי הסברה הביא עמוס גלבוע בספרו "מר מודיעין" – הביוגרפיה של אלוף אהרן יריב ז"ל, שראה אור ב-2013. בהערות לספר (עמ' 716-715) מביא גלבוע את התמליל המלא של השיחה כפי שהוקלטה ביחידת ההאזנה.

בשיחת הטלפון היו שני חלקים – הראשון חילופי דברים בין נאצר לבין הגנרל המצרי עבד אל-מונעם, שנשלח לירדן ערב המלחמה כדי לפקד על הכוחות שם, ואחר כך הדו-שיח בין נאצר למלך חוסיין. בטעות (ככל הנראה) זוהו בטקסט שחולק לעיתונאים גם הדברים שאמר הגנרל אל-מונעם בחלק הראשון של השיחה כאילו נאמרו מפי המלך הירדני.
חלקה האחרון, המשמעותי, של השיחה בין נאצר לחוסיין נקלט כך:

נאצר: "הוד מלכותך, אתה תפרסם הודעה בנושא השתתפות האמריקאים והאנגלים. באלוהים אני אומר שאפרסם הודעה, אתה תפרסם הודעה, והסורים יפרסמו הודעה על שישנם מטוסים אמריקאים ואנגלים שמשתתפים במלחמה נגדנו והממריאים מנושאות מטוסים. נפרסם הודעה ונעורר את הנושא עוד יותר, זאת אומרת נחמם את העניין".

חוסיין: טוב מאוד.

נאצר: האם הוד מלכותך מסכים?

חוסיין: [לא נשמע ברור]

נאצר:  אלף תודות, חזק ואמץ, ואנו איתך בכל לבנו. המטוסים שלנו היום מעל ישראל, מפציצים את שדות התעופה בישראל מאז הבוקר. אלף תודות".

המידע המודיעיני בראש העמוד הראשון. על המשמר, 9.6.1967

 

גלבוע מתאר כך את המהלכים הנוגעים להקלטה ולשימוש בה:
השיחה – שלא הייתה הראשונה שנקלטה בין חוסיין לנאצר מאז פרוץ המלחמה – התנהלה ב-4:50 לפנות בוקר ב-6 ביוני. מאוחר יותר באותו יום הוצג תמלול השיחה לראש אמ"ן על ידי אלוף משנה במילואים פרופ' יובל נאמן, ששימש באותם ימים כ"יועץ מתנדב המילואים" והיה אחד מעוזריו הקרובים של אהרן יריב. מהתמלול היה ברור כי נאצר משקר לחוסיין באשר למצב חיל האוויר המצרי "וברור כשמש שנאצר משכנע את חוסיין לצאת בפרסום עלילה שמטוסים אמריקאים ובריטיים הם שהפציצו את חיל האוויר המצרי".
המלצתו של נאמן הייתה לתת פומבי לשיחה. "מדובר בשיחה גלויה לגמרי, לא מאובטחת, בין שירות הדואר המצרי לירדני. והשיחה מתנהלת ברדיו טלפון, היא אלחוטית למעשה", אומר נאמן. "בוא נחשוף אותה לעולם, בעיקר לעולם הערבי, ונראה כמה נאצר שקרן".

כותב גלבוע: יריב לא מיהר לקבל את ההמלצה. הוא ביקש לחשוב ולהתייעץ. נערכה התייעצות עם בכירי יחידת ההאזנה. המסר שהגיע מהם – התנגדות תקיפה. ההסבר: אמנם מקור השיחה – קו טלפון אלחוטי בלתי מאובטח – אינו רגיש, אבל התוצאה עלולה להיות מסוכנת. "הפרשנות הערבית תהיה כזאת: המודיעין הישראלי חודר לכל פינה שלנו, הוא מרחרח בכל מקום. השליטים הערביים יתחילו לבדוק, הם יתחילו לחשוד והם יעלו את הקפדתם בנושא ביטחון. בקיצור, אנחנו במו ידינו נפגע בביטחון המקורות שלנו".

דברים דומים אמר גם דוד כרמון, סגנו של יריב. הוא הזכיר למפקדו כי יחידת ההאזנה היא יחידה חשאית, אשר מטעמי ביטחון חייליה אפילו לא נשאו את סמל אגף המודיעין על מדיהם אלא סמל של חי"ר ותג של פיקוד המרכז. שמירת החשאיות מחייבת על כן לא לחשוף ברבים את העובדה שהמודיעין הישראלי הצליח להאזין לשיחות המנהיגים.

בשש בבוקר, זמן קצר אחרי השיחה שהוקלטה, אכן החל רדיו קהיר לשדר את הטענה כי חילות האוויר של ארה"ב ובריטניה נטלו חלק בהתקפה הישראלית. כך עשו גם תחנות רדיו ערביות נוספות בהן אלה של ירדן וסוריה.

מאוחר יותר באותו יום הגיע דרישה מלשכת שר הביטחון משה דיין לקבל את הנוסח המלא של ההקלטה. למחרת, ביום השלישי למלחמה, מסר יובל נאמן ליריב כי דיין הורה לחשוף לעולם את שיחת נאצר-חוסיין. על פי נאמן "משה קרא את השיחה וחושב שלא ייגרם שום נזק אם היא תשודר. זה יחשוף את נאצר, זה יהיה מצוין בעבור האמריקאים המואשמים ויסייע להם להזים את שקרי נאצר. זה יעצים את דמותה של ישראל".

הציוד שבו הוקלטה שיחת נאצר-חוסיין ביוני 1967. מאתר המרכז למורשת המודיעין.  https://goo.gl/e48B3r

 

לא ידוע, כותב גלבוע, אם יריב ניסה לשכנע את דיין לחזור בו, והציג בפניו את הנזק שעלול להיגרם מן הפרסום, כטענת מפקדי יחידת ההאזנה וקצינים נוספים. בהתאם להוראת דיין הטיל על יובל נאמן להגיש הצעה כיצד להכין את השידור. שעות אחדות אחר כך הציג לו נאמן את תוכנית הפעולה: דובר צה"ל אריה שליו יערוך למחרת מסיבת עיתונאים זרים וישראלים בבית סוקולוב שם תושמע ההקלטה, והעתק שלה יימסר לקול ישראל בערבית כדי שיוכל לשדר אותה.

סוכם שדובר צה"ל לא יזכיר בדבריו את יחידת ההאזנה. "מובן שכולם יידעו שזה המודיעין הישראלי", אמר יריב. ונאמן השיב: "אז יידעו – ויעריצו אותו". נקבע כי יצחק נבון, שהיה אז יו"ר הוועדה הציבורית של השידור בערבית, ימסור את ההקלטה למנהל השידורים בערבית יעקב חזמה.

התוכנית, כותב גלבוע, התנהלה כמתוכנן. ב"קול ישראל" בערבית הוטלה המשימה על הגשת ההקלטה על הקריין אל-עם אל-חמדאן, מצרי שקיבל מקלט בישראל. הוא פתח את השידור בדברים על "נאצר השקרן מימים ימימה". ההקלטה שודרה שוב ושוב.

"ההקלטה נהפכה לשיחת היום בעולם הערבי והכתה גלים", כתב גלבוע. "בעולם הערבי אכן התקבלה השיחה כאות וכמופת ליכולת האדירה של המודיעין הישראלי ויצרה אגדות על יכולתו לחדור לחדרי המיטות של שליטי ערב".

הורה לפרסם את ההקלטה.שר הביטחון משה דיין עם ראש הממשלה לוי אשכול. צילום: אילן ברונר / מע"מ

השיחה הוזכרה גם בספרים אחרים על המלחמה, בהם "היום תפרוץ מלחמה", הספר שכתב איתן הבר הכולל את זיכרונותיו של תת אלוף ישראל ליאור ז"ל, שהיה המזכיר הצבאי של ראשי הממשלות לוי אשכול וגולדה מאיר.

על פי ליאור המידע על הקלטת השיחה דווח בשעת בוקר מוקדמת ביום השני למלחמה, 6 ביוני, בדיון שנערך בלשכת ראש הממשלה אשכול. מי שדיווח עליה היה רב-אלוף (מיל') יגאל ידין, שהיה אז יועץ לראש הממשלה. "ידין הביא סיפור פיקנטי, שהיה בו כדי להעיד גם שרי הממשלה אינם אלא בשר ודם וכי גם הם מופתעים יותר מן הטכניקה לא פחות מאשר מן התוכן. 'קלטנו שיחה טלפונית בין נאצר לחוסיין', אמר ידין", מצוטט בספר תא"ל ליאור.

"היה אפשר בהחלט לשמוע את קולות ההתפעלות של הנוכחים. לדידם היה זה כאילו חדרנו לחדר המיטות של שני השליטים. הם רצו, כמובן, לדעת, איך ומה נעשה כדי לקלוט שיחה כה אינטימית וכה חשובה בין שני המנהיגים הערביים, אך היה זה בלתי אפשרי לספק את סקרנותם בעניין זה".
ידין אמר למשתתפי הפגישה כי מן השיחה למדה ישראל כי "גם חוסיין וגם נאצר אינם יודעים בדיוק מה המצב לאמיתו". לדבריו נאצר הציע בשיחה לחוסיין לעשות "קנוניה תעמולתית" ולפרסם כי חילות האוויר האמריקאים והבריטים השתתפו בהתקפה הישראלית ב-5 ביוני, זו שחיסלה את מרבית חילות האוויר הערביים.

בספרו של אמנון ז'קונט "מאיר עמית – האיש והמוסד" (הוצאת ידיעות אחרונות, 2012) מוזכר יירוט השיחה בין שני המנהיגים כדוגמה ליכולות הגבוהות שפיתחו המוסד ואמ"ן בתחום הטכנולוגי, אשר הניבו "נכסים תעמולתיים שונים", ובהם שיחת הטלפון בין מנהיגי מצרים וירדן. על פי ז'קונט החליט דיין לפרסם את השיחה חרף הסתייגותו של יריב  "מחשש פן מצרים מנסה באמצעות השקר לגרור את ברית המועצות למלחמה". סיבה נוסף המוזכרת בספר היא הרצון לסכסך בין חוסיין לנאצר, שבדיעבד התברר כי הוליך את המלך שולל ובעוד חיל האוויר שלו מחוסל התרברב בכל שמטוסיו תוקפים את שדות התעופה של ישראל.

זו לא היתה הפעם היחידה שבה שימש חומר מודיעיני לקידום יעדים מדיניים והסברתיים. היו גם מקרים שבהם נגרם, ככל הנראה, נזק מודיעיני. בספר על יריב משחזר גלבוע גם אירוע שהתרחש ב-1970, בעת מלחמת ההתשה.  אנשי יחידת "מסרגה" של 8200, שהתמחתה בהאזנה לכוחות רוסיים במזרח התיכון, זיהו כי הסיוע הסובייטי למצרים קיבל מימד חדש: טייסים רוסיים נכנסו לפעילות מבצעית כדי להגן על השטח המצרי מתקיפות העומק הישראליות. בהמלצתו של השגריר בוושינגטון יצחק רבין אושרה הדלפת המידע על כך לכתב ה"ניו-יורק טיימס". המשימה בוצעה על-ידי סגנו של רבין, הציר שלמה ארגוב.

מיד לאחר הפרסום שיגר יריב שיגר מברק זועם לרבין: "אני מודה שהמברק עם ההנחיות להדלפה היה דל, אבל למרות זאת נדהמתי לקרוא שה'ניו-יורק טיימס' מדבר על כך שזוהו קולות של 50 טייסים רוסים. זוהי תקלה בטחונית בעלת משמעות חמורה ביותר בשבילנו [ההדגשה שלי, ר"מ] . אנו מעמידים לרשותכם את כל המידע המודיעיני שלנו, אבל הנני לבקשך בכל לשון של בקשה, כחבר וכפקוד שלך לשעבר, שתנהגו במידת הזהירות ולא תשתמשו בו אלא לאחר תיאום איתנו". רבין הכחיש שמספרם של הטייסים הרוסים יצא מהשגרירות והאשים אנשי מודיעין בפנטגון, אבל הוסיף: "אני מודה שגם אני עושה לעתים שגיאות".

מה, אם כן, המסקנה ביחס לשחרור חומר מודיעיני למטרות מדיניות והסברתיות?
בספר על יריב, בתחתית הערת השוליים הכוללת את תמליל שיחת נאצר-חוסיין,  כותב המחבר עמוס גלבוע, שהיה בעצמו ראש חטיבת המחקר באמ"ן ועוסק מאז פרישתו מצה"ל בין היתר בעריכת תחקירים פנימיים באגף המודיעין על מבצעים מודיעיניים: "לימים פרסומה של השיחה הזאת היה לסוגיה של 'ביטחון המקורות' החשובה ביותר בתולדות אמ"ן. בעקבות חשיפת השיחה 'נשרפו' מקורות חיוניים לא מעטים, ובדיעבד ייתכן שהייתה טעות בפרסום".
אבל עכשיו, בהקשר האקטואלי – של חשיפת "ארכיון הגרעין" האיראני על ידי נתניהו – יש לגלבוע דעה אחרת.
במאמר שפרסם ב"מעריב" כתב:
"מי שחושב שהישג מודיעיני שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה המודיעינית – אינו ראוי להתפרסם, דומה בעיניי לאחד הממליץ לקיים תחרות יופי מאחורי הקלעים ולהודיע רק את שם הזוכה. דעתי היא שעוצמתו של הישג כזה הוא בהיותו גלוי. יתרונותיו הוודאיים עולים לאין שיעור על נזקם המודיעיני האפשרי. יש בו עוצמת הרתעה בלתי רגילה כלפי כל אויבינו; יש בו כדי ליצור עבור העולם מסגרת חשיבה אמינה – מיהי איראן השקרנית, ומהו הבסיס לכל הסכם הגרעין שנחתם עמה ב־2015; יש בו כדי לחשוף עירומים את אנשי הצמרת האיראנית; יש בו כדי לספק תחמושת לקהל של טראמפ בארצות הברית ולכל מי שרואה באיראן סכנה ואיום; ויש בו כמובן לרומם את דימויה של ישראל בתבל."

אז האם הייתה ההחלטה לשדר לעולם ב-1967 את הקלטת שיחת נאצר-חוסיין נכונה או שגויה?

אגב, זו איננה השאלה היחידה המרחפת מאז השיחה ההיא בין שני השליטים הערביים. שאלה אחרת היא מי קלט את השיחה. באתר המרכז למורשת המודיעין, הכולל פרטים על הקלטת השיחה, מצוין כי היא נקלטה על ידי החייל שלמה חבושה מיחידת ההאזנה של אגף המודיעין, יחידה 515 – כיום יחידה 8200. אולם בגיליון 56 של "מבט מל"מ", כתב העת של המרכז למורשת המודיעין (יולי 2010) מיוחס ההישג לשני אלחוטנים אחרים – צבי שהרבי ומילטון מילר. למי מגיע אפוא הקרדיט?

 

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אופ-אד מאחורי הדברים ומה שבינהם

תקשורת, עיתונאות, בטחון, צבא, היסטוריה, מודיעין, פוליטיקה ומה שבינהם

historian51's Blog

A great WordPress.com site

המולטי יקום של אלי אשד

לכאן קל להיכנס אבל קשה מאוד לצאת .

מכון גנזים ע"ש אשר ברש

הבלוג של ארכיון אגודת הסופרים - גנזים. כל הזכויות שמורות ליוצרים

A Photographers diary of the Universe

I am a cell biologist, photographer, cyclist and hiker living in Jerusalem, Israel. In this blog I will describe and mainly depict past, current and future journeys to remote, and less remote corners of our beautiful home planet.

"נתונאות"

האתר הישראלי ל-DATA JOURNALISM

ספי הנדלר

על אמנות ולא רק. מהרנסנס ועד היום

משה הרפז

המתבונן: ככל שתרבו להתבונן כך תראו יותר!

עיתונאים

בלוג על מעמד העיתונאי בישראל

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: