בין גיוס לצה"ל לנסיעה לאומן: סיור פשקווילים
בניגוד לצפוי, על הקירות במעוזים החרדיים במאה שערים ובגאולה בירושלים לא ניתן היה למצוא ביום חמישי האחרון (14.9.17) התייחסות פשקווילית להחלטת בג"ץ לבטל את חוק הגיוס. פסיקת השופטים, שהסעירה את המערכת הפוליטית ואת התקשורת, לא זכתה לפי שעה לביטוי בכרזות הגעוואלד הזועקות בשחור לבן מעל קירות האבן הירושלמית. אולי משום שהחוגים הקיצוניים בחברה החרדית, יצרני הפשקווילים העיקריים, מוטרדים דיים מן החוק הקודם, ובכלל מלכתחילה אין להם (כמו לאנשי מפלגות הימין) לא אמון בבית המשפט העליון וגם לא ציפיות להכרעה ברוח תורת ישראל על פי פרשנותה המחמירה.
ועדיין, סוגיית הגיוס הכפוי לצה"ל מהדהדת מן הקירות, כחלק מהשגרה במרחב זה. כאן, דרך קבע, מעדכנים את הציבור במספר העצורים בבתי הכלא הצבאיים בעוון השתמטות מהתייצבות בלשכות הגיוס, על פי החוק שנפסל על ידי שופטי בג"ץ. כך נראית הרשימה המעודכנת לשבוע החולף:
בשולי הרשימה נכללים גם שמותיהם של שלושה שנחלצו מהכלא הודות לתפילות למענם.
העלונים שמפיצה "חברת אגודים בצרה" כוללים גם התייחסות אישית יותר לחלק מן העצורים סרבני השירות, גיבורי המאבק.
הגורמים הקיצוניים בציבור החרדי, בעיקר אנשי "הפלג הירושלמי" במחנה הליטאי בראשות הרב שמואל אוירבך הם נושאי הדגל העיקריים, גם אם לא היחידים, הנאבקים בדרך זו נגד הגיוס. על פי הנחיות הרב על תלמידי הישיבות להימנע מלהגיע ללשכת הגיוס – אפילו לא כדי לקבל את הפטור משירות כפי שקובע החוק הנוכחי. חלק מהביקורת החריפה בשלטים ובמודעות מופנת אל "ועד הישיבות", גוף הגג של הישיבות החרדיות, המבקש לסייע לצעירים במגעיהם עם הצבא לקבלת אישור דחיית השירות.
הלשון הבוטה באה לביטוי גם בדבקיות נגד מי שהסכימו לשתף פעולה עם חוק הגיוס המתוקן, שנחקק בכהונת הממשלה הנוכחית. ובמקביל ממשיכות להתנוסס על הקירות, עמודי החשמל, שלטים עירוניים ועוד הססמאות המוכרות נגד "החרד"קים" – חרדים קלי דעת, כמו גם מספרי טלפון של לפחות שלושה גופים המציעים סיוע למי שמסתבך עם אנשי לשכת הגיוס.
"סכנת הישראליזציה"
הגיוס הוא רק מרכיב אחד בדאגה העמוקה העולה מן הפשקווילים זה מכבר: החשש הכבד מתהליכים של התרחקות – בעיקר של צעירים חרדים – מן הכללים הנוקשים של העולם החרדי.
ברוח ראש השנה והימים הנוראים, נשמעת בחלק מהפשקווילים קריאה ברורה לחשבון נפש בכל הנוגע לפיתויים הרבים שמציב העולם החילוני ועימו הממסד הממשלתי. לפחות באחד הטקסטים מאובחנת הסכנה: הניסיון להעביר את הציבור החרדי תהליך של "ישראליזציה". הגיוס לצה"ל הוא רק חלק אחד מתהליך זה, לצד הניסיון להתערב בתכני הלימוד במוסדות חרדיים ועידוד צעירים חרדים ללמוד במוסדות אקדמיים. זו קריאת תגר בעיקר נגד הציבור ההולך וגדל של "חרדים מודרניים" – שאינם רואים סתירה בין היותם חרדים ליציאה ללימודים, ללימוד מקצוע, ליציאה לשוק העבודה. ואפילו לשירות בצה"ל ולשימוש באינטרנט ובסמארטפון.
המלחמה בפאות
החשש מכך שחרדים רבים מתפתים להפר את החוקים והכללים הנוקשים של העולם החרדי ולאמץ אופנות חילוניות ר"ל מביא לעיסוק נרחב של רבני הזרמים השמרניים ביותר בכל הקשור להופעתן של נשים. כך מתחדש, לדוגמה, קמפיין ישן של רבנים אלה נגד השימוש בפאה על ידי נשים. זה גם חלק מסוגיה רגישה ביותר, של חשיפת הנשיות וגוף האשה במרחב הציבורי. אפילו הרב עובדיה יוסף ז"ל מגויס למערכה זו, כחלק ממסע פרסום צבעוני נגד הפאות.
לצד העיצוב החדשני, יש גם נסיון לשלב את סגנון הפשקוולים המסורתי עם נופך משפטי.
הטקסט כולל גם הטלת אימה על האשה:
לקראת המסע לאומן
ניתוח תוכן של הפשקווילים הטריים מעלה נושא מרכזי המעסיק לפחות חלק מן הציבור החרדי: הנסיעה לאומן לראש השנה – לשם תוביל בימים הקרובים רכבת אווירית עשרות אלפי מאמינים מישראל שיבקשו ישועה על הקבר שלפי האמונה טמון בו רבי נחמן מברסלב. אלא ששם, בעיר האוקראינית, יש כמה וכמה מכשולים שלדעת רבנים חרדים עלולים לגרום לחילול קודש. זאת בעקבות גילויו, בשנה שעברה, של חלק נוסף מבית הקברות היהודי. לצד מחלוקת עם הרשויות שם על בניית גשר יש גם חילופי האשמות בין גורמים יהודיים שונים על מה שנעשה בשטח בית הקברות. ובכך עוסקים עתה כמה וכמה פשקווילים.
המאבק מלווה גם בתצלומי צבע מאומן, עם מה שמוצג כחלקי עצמות שנמצאו בבית הקברות.
ספק רב אם מרבית הנוסעים לאומן מוטרדים בבעיה הזו. העניינים המעשיים הנוגעים לנסיעה מיוצגים היטב במודעות המודבקות על הכתלים בשכונות החרדיות.
סליחות, תרומות ודירה לחג
כמובן שראש השנה והימים הנוראים עומדים במרכז ההוייה במרחב הפרטי והציבורי בימים הללו. מודעות של סליחות ותיקון עוונות, התרמות לעמותות וסיוע לנזקקים מכסות את הכתלים.
אבל המודעות הפופולריות ביותר, חלקן בכתב יד, משווקות על כל עמוד חשמל, תחנת אוטובוס או תמרורים חדרים ודירות לימי החגים בשכונות החרדיות. קרובי משפחה, ילדים שרכשו דירה בערים חרדיות אחרות וגם אורחים מחו"ל מחפשים בימים הללו מקום מגורים, וכל חדרון מוצע עתה להשכרה.
ולסיום – על התקשורת:
הביקור במרחב הציבורי החרדי מאפשר הצצה לחלק מאמצעי התקשורת של מגזר זה. לא הכול נראה בראש חוצות: אתרי האינטרנט החרדיים, העולים ופורחים, אינם נראים כאן. לכל היותר אפשר להיחשף כאן לביקורת החריפה על חדירת הטכנולוגיה הדיגיטלית אל תוככי העולם השמרני של החרדים. הטלפונים הסלולריים, שבהם עסקנו לא פעם, ממשיכים להיות יעד לפרסומים ביקורתיים. עד כדי כך שאפילו שמה של בהמת הפיגולים צץ במודעת אזהרה בפאתי מאה שערים.
היפוכם של אתרי האינטרנט והיישומונים הטלפונים הם הפשקווילים. במקביל להדפסת הכרזות והדבקתן, אחד מבתי הדפוס החרדים מביא כשירות לציבור מהדורה מוקטנת שלהם, "קיר השבוע", המרכזת לפחות חלק מן הפאשקווילים שראו אור בכל שבוע.
ושימו לב למודעה המשולבת ב"קיר השבוע" בעניין הסרטים מוקרנים במטוסי "אל על". הסרטים ב"אל על" עוברים סינון וניקוי מסצנות נועזות מדי, כפי שנעשה גם בחברות תעופה אחרות, אבל אינם עומדים כמובן בתקן החרדי.
לצד הפשקווילים גם מודעות האבל מנוסחות באותו סגנון ייחודי לציבור החרדי, ולצידם פועל גם קו טלפון שבו יכולת הציבור לדעת מי נקרא לבית עולמו:
היריבות הפנימית המסורתית בעולם החרדי, שהביאה בין היתר לגידול במספר היומונים החרדיים בעידן שבו עיתונים אחרים בישראל ובעולם הולכים ונעלמים או לפחות מתכווצים, ניכרת גם כן.
ביקורת קיר על "המבשר" של משפחת פרוש וסיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל שהוקם לפני כשמונה שנים מתמקדת בנושא שבו פתחנו – היחס לחוק הגיוס.
ובמקביל: העיתון החרדי החדש, השבועון החרדי-ספרדי "הדרך" שהושק בחודש שעבר על ידי מנהיג ש"ס השר אריה דרעי מבקש לעשות לעצמו נפשות ומינויים.
שנה טובה.
עוד על סיורי פשקווילים קודמים – ראו כאן.