ראשי > אמנות, בתי קברות, היסטוריה, כללי, מונגוליה, סין > בתוככי "העיר השחורה" במדבר גובי

בתוככי "העיר השחורה" במדבר גובי

רק מעט נחשף לעין כאשר מתקרבים ל"עיר השחורה" (קַרַא חוֹתוֹ במונגולית) לאחר מסע ארוך. האתר מוקף בדיונות מרהיבות, והרוח מטילה עוד ועוד גרגרי חול על שרידי חומת העיר. שלושה צריחים של סטופות (פגודות), שהיו לסמליה של העיר, מזדקרים בפינת החומה. זו שעת אחר צהריים ביום קיץ חם בסוף אוגוסט 2017, ואנחנו נמצאים אי שם בתוככי מדבר גובי במונגוליה הפנימית, החבל המונגולי האוטונומי בצפון סין.

לפני 109 שנים, ב-10 במרץ 1908, בטמפרטורה מתחת לאפס, עמד כאן האיש שתרם יותר מאחרים לחשיפת סודותיה של העיר ותרבותה. היה זה הקולונל הרוסי פיוטר קוזמיץ' קוזלוב, מגלה הארצות הנמרץ שהצליח להקדים את מתחריו ולגלות את מה שהוסתר במשך מאות שנים. הוא לא עצר את התרגשותו כאשר נכנס לעיר העתיקה, השוממה,  החל להסיר מעט מהחול ולחפור בקרקע.

"לעולם לא אשכח את תחושת העונג שמילאה את לבי כאשר, אחרי שפיניתי כמה אתים מלאים בשברים במבנה ההרוס הראשון, חשפתי ציור בודהיסטי קטן", כתב קוזלוב. הציטוט הזה לקוח מקטלוג התערוכה "האימפריה האבודה בדרך המשי", אשר הציגה ב-1993 בלוגנו שבשוויץ כמה מאוצרות "העיר השחורה" השמורים המוזיאון ההרמיטאג' בסט. פטרבורג ברוסיה. (ניתן לצפות בחלק מהממצאים מקרא-חותו  בסרטון וידיאו שהופק במוזיאון הרוסי).

בין דיונות מרהיבות. מבט מ"העיר השחורה" אל המדבר                              צילום: רפי מן

עוד קודם לכן, בעשורים האחרונים של המאה ה-19, ערך קוזלוב כמה מסעות לאסיה בחסותו של החוקר הרוסי הבולט ניקולאי פרז'בלסקי. הוא גמא אלפי קילומטר ברגל ועל גב סוס. "העיר השחורה" הייתה רק יעד אחד משורה של אתרים שאליהם ביקשו החוקרים והמגלים הרוסים להגיע במהלך מה שכונה "המשחק הגדול" – המאבק בין בריטניה לרוסיה על שליטה במרכז אסיה.

הייתה זו בראש ובראשונה התמודדות אסטרטגית, אך ברוח התקופה התחרו הצדדים גם בחשיפה של אתרים היסטוריים ובאיתור אוצרות אמנות. אלה נועדו לא רק לשמש למחקרים אקדמיים אלא גם לפאר את המוזיאונים הגדולים של המעצמות. העובדה שאי שם בתוככי המדבר מסתתרת עיר אבודה הייתה ידועה. החוקרים האירופים שחיפשו אחריה הכירו את תיאורו של הסוחר מרקו פולו, אשר מצא כאן במאה ה-13 את העיר Etzina  פעילה והומה. היו כנראה כמה מבקרים זרים שהגיעו אליה במהלך המאה ה-19 אך לא הביאו בשובם ממצאים משמעותיים.

"בתוך החולות נתקלתי בחורבות". קרא חותו, מונגוליה הפנימית                   צילום: רפי מן

ב-1907 נפרצה הדרך, בעקבות מכתב שקיבל קוזלוב מאחר מאנשי הקשר שלו במונגוליה. "במסע לנהר אג'ין-גול, הייתה לי תגלית מעניינת ביותר, או כך זה נראה", בישר הכותב. "בתוך החולות נתקלתי בחורבות קרא חותו – שם החלטתי לבלות את היום, לצלם ולרשום. אני מצרף ארבעה תצלומים של ההריסות. מה אתה חושב, ייצא מזה משהו?"
המכתב, כך משחזרים אנשי המוזיאון הרוסי, הסעיר את דמיונו של קוזלוב. הוא פנה לצאר ניקולאי השני, וזה העניק את ברכתו למסע ואף הבטיח את מימונו. כדי שלא להפסיד במירוץ  – הוא ידע שיש לו מתחרים מאומות אחרות – החליט שלא להמתין לאביב. הוא יצא לדרך כבר בחורף, למרות מזג האוויר הקשה במונגוליה, עם קומץ של מלווים. לחורבות העיר עצמה הגיעו בליווי מורה דרך מקומי.

כאן נמצאו הממצאים החשובים. פרופ' בירן בקרא חותו.                    צילום: רפי מן

אחרי שגילה את הציור הבודהיסטי הראשון עלה בידי של קוזלוב לחשוף ספרים, מסמכים, ציורים על משי, אביזרי פולחן וחפצי בית שונים. הוא ועוזריו עמסו אותם בכמה ארגזים. ב-1909 שבו לשם וגילו אוצרות של ממש: ספרייה שלמה שכללה ספרים בסינית, בטיבטית ובטנגוטית, ואף מילון המאפשר לפצח את שפתם הייחודית של הטנגוטים. נמצאו גם פסלים רבים, אך אלה הוטמנו שוב באדמה, כדי שניתן יהיה לחלצם מאוחר יותר. אולם בשנות העשרים, כאשר שב קוזלוב לעיר גילה כי מישהו אחר, אולי שודדי עתיקות, כבר שמו את ידיהם על מה שהסתיר.

תצפיותיו של קוזלוב העלו כי סופות החול הצפוניות קברו את העיר כמעט לחלוטין. ערימות החול שהצטברו במשך מאות שנים אפשרו לגמלים לטפס עליהן ללא קושי ולעבור בכך את החומה המבוצרת של העיר. גם היום יכול המבקר לחזות בכמויות החול המצטברות על החומות ומאיימות לכסותן שוב. את השבילים שסומנו באתר יש לטאטא מדי יום, כדי שלא ייעלמו מן העין.

גילויה של העיר והמסמכים שנמצאו בה שפכו אור על פרק בתולדות סין שנדחק בדרך כלל לשוליים: קיומה של הממלכה הטנגוטית סיא הגדולה, או סיא המערבית שהכריזה על עצמה כקיסרות ושלטה בצפון מערב סין בין המאה ה-10 למאה ה-12 לספירה.  מקור נוסף למידע על הממלכה נחשף רק עשורים רבים אחרי מסעו של קוזלוב: בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו חפירות באתר שבו נקברו קיסרי השושלת, כ-25 ק"מ מיינצ'ואן, למרגלות הרי הה-לין. מאז 1972 נחפרו שם  תשעה קברי מלכים ועוד 253 קברים נוספים.

שריד נוסף לטנגוטים. אתר קברי הקיסרים, סמוך ליינצ'ואן בנינקסיה             צילום: רפי מן

לדברי פרופ' מיכל בירן מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, שולבו בממלכה הטנגוטית מרכיבים סיניים, טיבטיים וגם אלמנטים מתרבות עמי הערבה. כצעד משמעותי לחיזוק זהות הממלכה החליט ב-1036 השליט יואן-חאו לאמץ כתב ייחודי לשפה הטנגוטית. הכתב הייחודי היווה הצהרת עצמאות משני השושלות הסיניות האחרות באותה תקופה – סונג וליאו – והן כסמל לאיחוד האוכלוסייה המגוונת של ממלכתו.

רק חול וחול. תיירת באתר                                                                             צילום: רפי מן

השליטים הטנגוטים הצליחו בדרך כלל לנווט בתחכום את דרכה של ממלכתם בין שתי השושלות הסיניות של אותה תקופה, וזו שגשגה פוליטית ותרבותית. אך בראשית המאה ה-13 ניצב בפניהם אתגר חדש ומסוכן: העוצמה המונגולית שהתפתחה תחת שלטונו של ג'ינגיס חאן. הקרב האחרון שבו השתתף הכובש המונגולי טרם מותו ב-1227 היה מצור על הבירה סינג צ'ינג (היום יינצ'ואן, בירת חבל נינקסיה) שבסיומו חיסל באכזריות  את השליטים הטנגוטים.

קרא-חותו שרדה. העיר במדבר לא נהרסה בידי המונגולים, ואף התרחבה תחת שלטונם. אך לא לנצח: ב-1372 בחרו שליטי שושלת מינג הסינית, שנאבקו במונגולים, בדרך אכזרית להכניע יושבי העיר: הם בנו סכר ענק, היטו לכיוון אחר את הנהר ששימש עורק חיים לקרא חותו, והותירו את "העיר השחורה" ועוד כ-15 ישובים סמוכים בחורבה. נווה המדבר, שבו קמה העיר ושגשגה, יבש.

קרב מתמיד נגד סופות החול. בתוככי קרא חותו                                              צילום: רפי מן

על המשמעות של אספקת מים הנקטעת לפתע אפשר ללמוד סמוך לשם, באתר תיירותי אחר: יער שעציו יבשו  כאשר הוסט נהר אחר או חל שינוי בזרימת מי התהום. כמו פסלים ניצבים שם מאות עצים יבשים, אולי אפילו אלפים. הם שורדים כבר שנים רבות בגלל האקלים היבש באזור זה וגם העדר תושבים שיעשו שימוש בעץ לבנייה ולחימום.

העצים מתים זקופים. היער היבש                                                                צילום: רפי מן

אבל לא רחוק משם משגשג עתה ופורח נווה מדבר אורבני: עיר המחוז אג'ינה. כמו בכל עיר סינית אחר שבה ביקרנו ניכרת גם כאן תנופת פיתוח מרשימה: שכונות ישנות נהרסות בזו אחר זו ובמקומן צצים גורדי שחקים ומרכזים מסחריים, שדרות רחבות נסללות ואף המוזיאון המקומי חדש ומבריק.

כמו בחבלים אחרים בסין, גם הדרך לא'גינה ולקרא חותו תשתנה ממש בקרוב. אוטוסטרדה חדשה הולכת ונסללת, והיא תחליף את הכביש הישן שבו מתנהל עתה המסע הארוך צפונה מהעיר ג'יאיוגואן לתוככי מונגוליה הפנימית ולאג'ינה.  בינתיים מתנהלת התנועה עדיין בכביש ישן, שבו דוהרות בעיקר משאיות ענקיות. קרוב לשש שעות נמשכה הנסיעה בתוככי מדבר גובי, מתוכן כשעה בקטע כביש שהתנועה בו מחייבת היתר ביטחוני מיוחד, והעצירה והצילום בו אסורים. הסיבה: הדרך חולפת ליד מתקן ביטחוני רגיש. זו המרכז הסיני לשיגור לוויינים, בסיס מרכזי של תוכנית החלל של בייגי'ן. מכאן גם שוגר לחלל באוקטובר 2003 טייס החלל הסיני הראשון, ואחר אסטרונאוטים נוספים, בהם אישה.

ארכיאולוגיה וטילים. תצלומים במוזיאון בעיר אג'ינה

——

סייירנו בקרא חותו ובאזורים נוספים באזור דרכי המשי עם תלמידי הסמינר המטייל "בפאתי דרך המשי – מפגשי תרבויות בצפון מערב סין" שנערך על ידי מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה, החוג ללימודי אסיה ומכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית.  את הסמינר המרתק הובילו והנחו  פרופ' יורי פינס, המתמחה בעיקר בהגות פוליטית סינית קדומה ותרבות פוליטית סינית מסורתית;  פרופ' גדעון שלח, ארכיאולוג המתמחה בסין ומי שהקים את מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה; ופרופ' מיכל בירן, המתמחה בהיסטוריה של נוודי מרכז אסיה, בדגש על האימפריה המונגולית  והקשרים בין סין, מרכז אסיה ועולם האסלאם בתקופה הפרה מודרנית.
ולסיום המלצת קריאה:  שני הכרכים הראשונים (השלישי בשלבי עריכה) של הספר "כל אשר מתחת לשמיים" – תולדות הקיסרות הסינית, שכתבו פרופ' פינס ופרופ' שלח  ןראה אור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. חיוני לכל מי שרוצה להבין את ההיסטוריה הסינית, ולמלא את החסר – שלא נלמד בבתי הספר בישראל ומותיר משום כך חלל גדול ומשמעותי בהבנת העולם שסביבנו.
עוד על הנושא בבלוג של המוזיאון הבריטי מ-2014.
https://goo.gl/D9XLNx

 

  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

קהילת פרפרים - הבלוגוספרה שלנו

וגם מסעות מצולמים כאו ושם * footnotes to history * הבלוג של רפי מן

סריטה

בלוג קולנוע

הערות שוליים להיסטוריה

וגם מסעות מצולמים כאו ושם * footnotes to history * הבלוג של רפי מן

אופ-אד מאחורי הדברים ומה שבינהם

תקשורת, עיתונאות, בטחון, צבא, היסטוריה, מודיעין, פוליטיקה ומה שבינהם

historian51's Blog

A great WordPress.com site

המולטי יקום של אלי אשד

לכאן קל להיכנס אבל קשה מאוד לצאת .

הבלוג של מכון גנזים - אגודת הסופרים

כל הזכויות שמורות ליוצרים

A Photographers diary of the Universe

I am a cell biologist, photographer, cyclist and hiker living in Jerusalem, Israel. In this blog I will describe and mainly depict past, current and future journeys to remote, and less remote corners of our beautiful home planet.

"נתונאות"

האתר הישראלי ל-DATA JOURNALISM

ספי הנדלר

על אמנות ולא רק. מהרנסנס ועד היום

משה הרפז

המתבונן: ככל שתרבו להתבונן כך תראו יותר!

עיתונאים

בלוג על מעמד העיתונאי בישראל

WordPress.com News

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: