ראשי > כללי > השקנאים הרעבים: מבט מקרוב

השקנאים הרעבים: מבט מקרוב

24 באוקטובר 2016 כתיבת תגובה Go to comments
צילומים: רפי מן (C)

צילומים: רפי מן (C)

"הנה שם, גבוה גבוה במעמקי התכלת הרמים, יטוס 'משהו'. העין הרגילה לציפורי המתכת סבורה כי מטוס הוא הוא הממריא אל על, אך האוזן, שלא קיבלה את חלקה ולא שמעה זמזום צורם של הציפור מעשה אדם, באה וקובעת כי אחד מבעלי הכנף הדוגרים בצמחי הסוף והגומא חג את מחוגיו וטס את טיסותיו השקטות מלאות החן בשלווה ובביטחון. הנה הוא יורד-צונח, ולעיניים נראה הפליקן (שקנאי) הכביר, זה "גמל המים" ('ג'מל אל-מיי') בפי בני ערב. הנה הוא עומד בכל גדלו, גודל משונה מאוד לגבי בעל כנף ופותח וסוגר את מקורו הענקי, מקור העשוי בדמות חמת מים, אשר בגללו זכה לתואר נוסף: אבו ג'רב' כלומר אבי החמת.

"רצונך לראות את כוחו של 'נמל העופות' במים, התאזר עוז ואל תשים לבך אל החום, אלא צא וטייל בסביבות ימה של חולה, ותראה כיצד 'גמלי המים' אלה צדים דגים בחברה. הנה שטים הם בעגול רחב על פני המים. מדי פעם הולך העיגול השט ומצטמצם, והדגים נהדפים יותר ויותר על ידי העופות הדייגים אל בריכת העגול… עכשיו כשהטרף נמצא בשפע ובסמוך, אוסף כל אחד במקורו השקאי דגה כאסוף ביצים עזובות".

כך, ממש בימים אלה של סוף אוקטובר, תיאר העיתונאי, הסופר והמתרגם מנחם קפליוק לפני 74 שנים את השקנאים שמילאו גם אז את ימת החולה. זו שיובשה כמפעל ציוני בולט בראשית שנות המדינה, שלימים הסתבר ככישלון אקולוגי. החולה שינתה פניה פעם ופעמיים, אבל השקנאים ממשיכים לנחות אצלנו פעמיים בשנה בנדודיהם מאירופה לאפריקה בסתיו, ובחזרה. הם, ועימם עוד מאות אלפים בעלי כנף ממגוון של מינים. אולי יותר, יש המעריכים את מספרם במיליונים.

p1090333

 

p1090323-copyולא רק בחולה: את "גמל המים" אפשר לראות במלוא הדרו גם במחוזות אחרים. בשרון ובעמק חפר, למשל, שם מוצאים העופות הנודדים למיניהם מנחת למנוחה ולמזון בברכות דגים ובמאגרי מים.  לפני ימים אחדים הזדמנו למאגר המים של קיבוץ משמר השרון, בשעה שאורחי הסתיו זכו לארוחה: דגים שהובאו מן הקיבוצים בית אלפא ומזרע כדי להאכיל את השקנאים. ההאכלה היא חלק ממאמץ שנעשה בשנים האחרונות לצמצם את הנזק העצום שנגרם למגדלי הדגים בארץ, בשל אירוח הציפורים הנודדות. השקנאים, כמו ציפורים אחרות החולפות כאן בעונות המעבר, עושים שמות בבריכות הדגים, זוללים גם בשהות קצרה כמויות אדירות של דגים. בתחילת השנה דווח על תביעה שהגישו המגדלים נגד ממשלת ישראל ורשות הטבע והגנים.
p1090281הנזק הישיר לבריכות מטריפת דגים על ידי העופות המגיעים ארצה נאמד, על פי התובעים, ב–10.5 מיליוני שקלים בשנה, כך דווח בכתבה ב"הארץ". בנוסף ינגרמות הוצאות של מיליוני שקלים על שמירה, ופעילות לגירוש העופות מהבריכות, ללא פגיעה בהם. למגדלים יש גם הוצאות בעקבות פריסת רשתות מעל הבריכות בניסיון למנוע את כניסת העופות לבריכה. עוד על מסע הנדודים החולף, היפה והרומנטי של השקנאים שנהפך עכשיו למלחמת עולם – בכתבה של משה גלעד, איש המסעות והטיולים של "הארץ" לפני שבועות אחדים.

נערכים לארוחה: משאית הדגים על גדת מאגר המים

נערכים לארוחה: משאית הדגים על גדת מאגר המים

בצילום, כמו בעיתונות או במודיעין, חייבים מקורות. למזלנו היו לנו מקורות שהדליפו מתי תגיע משאית הדגים למאגר המים בעמק חפר המזרחי: חברינו היקרים אמירה ואורי ספרים, שלחשו על אוזנינו מתי תגיע משאית הדגים. זה מחזה שאסור להחמיץ, אמרו לנו, ואנחנו התייצבנו איתם על הרמפה, ממש קרוב קרוב למאגר, בהמתנה דרוכה למשאית הדגים. ואכן, כפי שניתן לראות מן הצילומים, זו היה מחזה מרהיב, וחג לצלמים.

מחכים לדגים: השקנאים במאגר המים משמר השרון

מחכים לדגים: השקנאים במאגר המים משמר השרון

במשך שנים היו מי שזיהו את הפליקאן עם העוף "קאת" המוזכר בתנ"ך. אולם חוקר ארץ ישראל יוסף ברסלבי (ברסלנסקי) היה בין אלה שהצביעו על הטעות הטמונה בך, שכן הקאת המקראי ההוא עוף שוכן מדבר וחי לעתים בחורבות, ואילו השקנאי הוא עוף מים.

ההסתערות ה

p1090352

p1090342

גודל השקנאי, כתב אליעזר שמאלי בספרו "ציפורים בישראל" כ-170 ס"מ. "גופו כבד ומסורבל, ושקו, התלוי ויורד ממחצית מקורו התחתונה, משווה לו דמות מוזרה. ולפי שק זה, שעל שמו ייקרא, קל להכירו, כי מכשיר דיג זה מיוחד רק לסוגי הפליקנים", כתב בספר שגרסתו הראשונה הופיע בשנות ה-40 של המאה הקודמת.

"זהו עוף חברותי מאוד כל ימות השנה", מעידים עזי פז ויוסי אשבול במדריך המצולם לציפורים בישראל. "הוא מתקשה לנסוק מפני המים, אך מרגע שהתרומם הוא עף – בעיקר דואה – בקלילות כשצווארו אסוף על גבו. להקת שקנאים נודדת במבנים מאוד מאורגנים: פרטיה מתקדמים בשורות אלכסוניות ומסתחררים באחידות. בזכות המבנים הללו קל לזהות להקות של שקנאים כבר ממרחקים, ולהבדילן מלהקות של חסידות".

ומי שמבקש לראות צילומים מרהיבים עוד יותר, הנה תצלומיו של ג'ק גואז, שראו אור ב"הארץ" כמו בעיתונים אחרים בעולם. הוא היה שם לצידנו, על שפת מאגר המים, עם מצלמה משובחת ועדשה מקצועית עם צבעי הסוואה, כזט של ציידי תמונות טבע מיומנים, ולכד בהן גם הדגים הנבלעים בשקו של השקנאי.

 

:קטגוריותכללי
  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מכון גנזים ע"ש אשר ברש

הבלוג של ארכיון "גנזים" של אגודת הסופרים העבריים, בעריכת יצחק בר יוסף

A Photographers diary of the Universe

I am a cell biologist, photographer, cyclist and hiker living in Jerusalem, Israel. In this blog I will describe and mainly depict past, current and future journeys to remote, and less remote corners of our beautiful home planet.

"נתונאות"

האתר הישראלי ל-DATA JOURNALISM

ספי הנדלר

על אמנות ולא רק. מהרנסנס ועד היום

משה הרפז

המתבונן: ככל שתרבו להתבונן כך תראו יותר!

עיתונאים

בלוג על מעמד העיתונאי בישראל

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: