שוויץ מבעד לחלונות הראווה: השתקפויות אורבניות
מסע צילומי בכמה מערי שוויץ, מדינה של הרים נישאים וערים מעוצבות, שניצלו מחורבן בשתי מלחמות העולם של המאה הקודמת. צריחים מצועצעים וחזיתות בתים כבדות, שמרניות, ליד בנייה מודרנית, חדשנית.
והכל מבעד לחלונות הראווה.
התחלנו בציריך. כ-1.8 מיליון תושבים, עיר שמרנית לכאורה, של בנקאים חמורי סבר אבל גם מקום תוסס, עשיר בתרבות. יוקר המחייה, כמו בכל הארץ הזו, בשמיים.
התחנה הבאה: לוצרן. גשרי העץ הציוריים על נהר הרויס, העיר העתיקה.
גיחה קצרה לברן, הבירה. ליתר דיוק לרחוב הראשי העתיק, שמשני צידיו, תחת קשתות אבן, חנויות, בתי קפה, וגם בית שבו התגורר אלברט איינשטיין בימי לימודיו כאן. עכשיו פתוח שם "קפה אינשטיין". זהו יום העצמאות של שוויץ, החנויות סגורות. הגשם מטפטף. רק תיירים מעטים.
ומכאן עוד צפונה, אל באזל. העיר על גדות הריין והגבול עם גרמניה וצרפת. בהזדמנות אחרת נעסוק באולם הקזינו, במלון "שלושת המלכים" ובמרפסת המפורסמת – כולם ציוני דרך בתולדות הציונות. אבל בינתיים, גם כאן שיטוט קצר בין חלונות הראווה והבניינים במרכז העיר.
עד כאן, ובלי פרה אחת, עציץ גרניום או שוקולד שוויצרי.
>> עוד מסע אורבני בעיר אחרת, שונה, מבעד לחלונות הראווה, בפוסט בן שנתיים – "הנשים העצובות של דרך יפו תל-אביב", שפורסם כאן לפני כשנתיים. הכתובת: https://goo.gl/YStamM
להשאיר תגובה
"הטיול" בין החלונות המבהיקים של ציריך, הוא חוויה. יכולת ההשוואה עם "טיול" בין החלונות בתל אביב,
הופך אותו לפנינה.