וינה: השתקפויות

וינה היא עיר של השתקפויות.

העבר המפואר משתקף בחלונות הראווה המודרניים.

הזכרונות הקשים מן השנים שקדמו למלחמת העולם השניה ובמהלכה משתקפים בעיר החיה, התוססת והידידותית הזו.

האמנות משתקפת מכל עבר, אפילו בציורי הגרפיטי שלאורך תעלת הדנובה.

רוחה של האימפריה שנפלה לפני מאה שנה משתקפת במוזיאונים, באולמות הקונצרטים והאופרה.

מסורת בתי הקפה של פעם עדיין משתקפת בהם היום, למרות שהם מלאים תיירים ולא אינטלקטואלים ומהפכנים.

יש הרבה מה לספר על וינה, גם לאחר ביקור ראשון וקצר. 

אבל הפעם רק רשומה מצולמת. וכולה השתקפויות.

השתקפות ראשונה, פנימית. גוסטב מהאלר ואחד מאולמות בניין האופרה של וינה

ועכשיו אל הרחובות, הארמונות, החנויות. אבל תחלה אל סטפן, הקדוש והקתדרלה הקרויה על שמו.

לב העיר. סטפן הקדוש.

 

 

 

 

 

מפעל שריפת האשפה, בעיצובו של הונדרדוואסר

 

 

 

אפילו בתי הקפה המפורסמים של וינה נסגרים לפעמים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עד כאן ההשתקפויות.

על הארמונות והמוזיאונים, הספרים והסיפורים, הכסאות והפסלים – ברשומה נפרדת.