ראשי > בן-גוריון, כללי, שלום > ב"ג: שלום – למעננו ולמען מעמדנו בעולם

ב"ג: שלום – למעננו ולמען מעמדנו בעולם

שער טיים, 1948

שער טיים, 1948

דוד בן-גוריון קנה לו שם כביטחוניסט מובהק. הוויכוח המתמשך עם חסידי הקו המתון, ובראשם שר החוץ בממשלתו משה שרת (שכיהן בשנים 1954 ו-1955 כראש הממשלה), הפיק ממנו ביטויים כדוגמת "או"ם-שמום" ו"עתידנו אינו תלוי במה שיאמרו הגויים – אלא במה שיעשו היהודים". בלהט המחלוקת תקף בנאום פומבי ביום העצמאות השביעי של ישראל את שרת ותומכיו כמי שמתרגשים "יתר על המידה מדברים לא יפים ומהצהרות לא נאות" של מדינות אחרות. ובלשון בוטה יותר: "אל ניכבש על ידי הפחדנות המדברת בשם התבונה, כביכול 'מה אנו ומה כוחנו?".

במציאות, גישתו של בן-גוריון היתה הרבה יותר מאוזנת. הדבר האחרון שבו אפשר להאשים את ראש הממשלה הראשון היה התעלמות מדעת הקהל בעולם וממעמדה הבינלאומי של ישראל. לא פחות מכך בסיוע ממשי של בעלות ברית זרות. את ההחלטה על יציאה למבצע סיני, לדוגמה, קיבל רק לאחר ששיחות סודיות הובילו למהלך משותף עם צרפת ובריטניה.

בג ליד

יתר על כן: בנאומיו ובמאמריו דווקא הרבה להדגיש את החשיבות הרבה שיש לדעת הקהל בעולם. ב-1955, חודשים אחדים לאחר שטבע את הביטוי "או"ם שמום", כתב: "אנו תלויים גם בדעת הקהל בעולם… לא נוכל להתקיים באווירה עוינת של כל העולם, לא המדינה ולא העם היהודי".

הוא הדגיש את החובה לשקול בדקדקנות כל פעולה צבאית או אחרת ולבצע בדיקת איזון התועלת וההפסד – ובכלל זה ברחבי העולם. "יש לשקול בכל פעם אם הצעד שנעשה בניגוד למקובל בעולם הוא חיוני וכדאי להתגרות עם דעת הקהל – או לא", כתב ערב הבחירות לכנסת בשנת 1955.

יתר על כן, בן-גוריון ראה ב"מדיניות שלום" חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הישראלית. אפילו בעיצומה של מלחמת השחרור, ביוני 1948, הרחיב את הדיבור בישיבת הממשלה על הצורך בהשגת שלום עם הערבים. מאמץ כזה נדרש לדבריו לא רק משום שהשלום דרוש לישראל, אלא גם כי הוא חיוני למעמדה של ישראל בעיני העולם.

"הם שכנינו ועלינו לשבת איתם. עלינו לדאוג לכך שתימצא שפה משותפת בינינו, גם אם לא תימצא בבת אחת. זהו גם עניינו של העולם – העולם רוצה בשלום, ובני ישראל צריכים להקשיב לרצון זה", אמר ב"ג. "אויבינו מחרחרים מדנים ואומרים שמדינת ישראל היא הגורם למלחמה, אך ישנם רבים – הם האנשים הישרים בכל העמים החרדים לשלום – ועלינו להקשיב להם קשב רב. ואם השלום דרוש לעולם – הוא דרוש לנו פי כמה וכמה… אין איש יכול להבטיח שנצליח, אבל עלינו להיות מוכנים לכך. איננו צריכים ליצור רושם מוטעה, שאנו מקשים ומכבידים על כך". הדברים הללו מובאים, בין היתר, בספרו של בן-גוריון "בהילחם ישראל", שראה אור בשנת 1951.

שלושה חודשים מאוחר יותר הדגיש שוב, בנאום בפני חברי הקיבוץ המאוחד, את חשיבות המערכה המדינית, על רקע ההתעניינות הכלל עולמית בנעשה בארץ ישראל. נוכל לנצח במערכה הצבאית, אמר, אולם "נוכל להפסיד במערכה המדינית, אם משום מה נקומם או יתקוממו נגדנו אינטרסים מדיניים מכריעים בעולם". למי שקרא להתעלם מעמדותיהן של מדינות אחרות, הזכיר והסביר בן-גוריון את עומק ההתעניינות העולמית בנעשה אצלנו:
"הסכסוך בינינו ובין הערבים מסעיר את העולם יותר מהסכסוכים שבקרב מאות המיליונים של הודים ומוסלמים בהודו ופקיסטן, יותר ממלחמת האזרחים שבין העם הסיני המונה כמעט רבע של האנושות כולה. ההיסטוריה והגיאוגרפיה של הארץ, ההיסטוריה והגיאוגרפיה של היהודים, הפכו את מלחמתנו למאורע עולמי".  ומן המציאות הזו, שב והזכיר בן-גוריון, איננו יכולים להתעלם.

שער טיים, 1957

שער טיים, 1957

קריאה בטקסטים של בן-גוריון מחייבת הכרה של ההקשר שבו נאמרו או נכתבו הדברים. כשביקש לחבוט בשרת, הרטוריקה שלו נעשה תקיפה וחריפה. כאשר ישב בשדה בוקר, לאחר שראשות הממשלה נמסרה לידי שרת, שיגר משם מאמרים ל"דבר", בהם מתח ביקורת חריפה על יורשו. בנסיבות אלה הזהיר מפני המחשבה שהאו"ם יסייע לשמור על ביטחונה של ישראל. "כושר התגוננותנו הוא ביטחוננו היחיד", חתם את אחד ממאמריו.  

אבל שלא בְּעִדָּנָא דְרִתְחָא דיבר אחרת. ממש להיפך. "יש להזהיר: ביטחוננו לא יכון על כוח צבאי בלבד", הכריז בינואר 1949, עוד טרם נחתמו הסכמי שביתת הנשק. ברשימת יעדיה של ישראל כלל סעיף שכותרתו "מדיניות חוץ של שלום".  וכך אמר: "אם אין לזלזל בערך הכוח – ואני אחד האחרונים המזלזל בו; עלינו לדאוג מאוד-מאוד לכוח הצבאי שלנו – הרי פחות מעמים אחרים יכולים אנו לבטוח אך ורק בכוח הצבאי. ביטחוננו יהיה תלוי במידה רבה במדיניות החוץ שלנו, אם היא תהיה מדינות חוץ של שלום – או מדיניות חוץ של מלחמה".

האמירה "ידינו מושטת לשלום",  שבה ועלתה מאז הקמתה של המדינה, ממגילת העצמאות והלאה. מבקריו של בן-גוריון האשימו אותו לא פעם בכך שהייתה זו אמירה ריקה מתוכן, וכי הוא החמיץ הזדמנויות לשלום, כאשר היו איתותים כאלה מצד שליטים ערבים. אבל כל הקורא את דבריו של בן גוריון אינו יכול שלא להתרשם כי מדיניות של שלום היתה חלק מתפישתו האסטרטגית. תפישה שעל פיה ישראל איננה יכולה להיות מבודדת כקנאי מצדה על פסגת הר בלב המדבר. קיומה תלוי גם בסיוע ובגיבוי הבינלאומי. והדברים הללו נאמרו הרבה הדברים לפני שארצות הברית היתה לספק העיקרי של מערכות הלחימה שעליהם מתבססת מערכת הביטחון, ולפני שהאיחוד האירופי היה אחד המממנים החשובים של המחקר האקדמי בישראל.

 

 

  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מכון גנזים ע"ש אשר ברש

הבלוג של ארכיון "גנזים" של אגודת הסופרים העבריים, בעריכת יצחק בר יוסף

A Photographers diary of the Universe

I am a cell biologist, photographer, cyclist and hiker living in Jerusalem, Israel. In this blog I will describe and mainly depict past, current and future journeys to remote, and less remote corners of our beautiful home planet.

"נתונאות"

האתר הישראלי ל-DATA JOURNALISM

ספי הנדלר

על אמנות ולא רק. מהרנסנס ועד היום

משה הרפז

המתבונן: ככל שתרבו להתבונן כך תראו יותר!

עיתונאים

בלוג על מעמד העיתונאי בישראל

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: