קווים לדמותה של הקשת האיטלקית

נאמר מיד: הרבה מלל לא יהיה כאן.  זוהי רשומה מצולמת.  עשינו כ-2,400 קילומטרים בדרומה של איטליה, וכמעט כמספר הזה לחיצות על הדק המצלמה, Canon Powershot N.  נתיב המסע החל מרומא בואכה נאפולי, הרקלנאום, חצי האי סורנטו, כולל העיירות הקסומות סורנטו, פוזיטנו, אמאלפי, ראבלו. אחר כך חצינו מזרחה לחבל פוליה, אל עיר בתי המערות מאטרה, לעיר הברוק לצ'ה. ירדנו אל קצהו של העקב, ביקרנו בברינדיזי, בבארי ובטרוני, ובעוד עיירות צבעוניות בחבל ארץ זה.

במקום להכביר מילים, הנה בעיקר תצלומים. קומץ מן התמונות. המכנה המשותף: קשתות. כאלה המשמשות רקע, או שניתן להציץ דרכן אל חצרות ורחובות. וגם הקשתות הרכות של הווספה האיטלקית ושל הפיאט הקטנה, שני כלי רכב שמתאימים לא רק לכבישים העמוסים של הערים חנוקות הרכב, אלא גם לסימטאות הצרות ולמבוכים המתפתלים בעיירות ובכפרים.

בניגוד למחוזותיה הצפוניים יותר של איטליה, מרבית חבליה הדרומיים של המדינה זוכים ליחסי ציבור גרועים למדי. הסיפורים על המאפיה המסרבת להיעלם ועל עבריינות מסוג אחר עשויים להרחיק משם תיירים. אבל אפילו נאפולי, שלפני הנסיעה קראנו תיאורים מטילי אימה על מה שמתרחש ברחובותיה, קיבלה אותנו בידידות. "הסמטאות האחוריות של נפולי" – משירו של פיטר סרסטדט – היו בעיקר ססגוניות. והפיצה, כמובן, היתה מצויינת (כמו בכל מקום אחר שבו אכלנו בדרום).

חצי האי סורנטו הוא באמת פנינה ציורית, עם דרך הנוף הצרה, המתפתלת, לאורך החוף והעיירות שבתיהן הצבעוניים נצמדים אל הצוקים. כך גם האי קפרי.

השדרה המובילה מווילה סאן מיקלה במרומי הכפר אנהקפרי אל הבזיליקה בחצר אחוזתו של הרופא השבדי אקסל מונטה

חנות באמלפי

על חוף הים, במרינה דה קנטונה, בחצי האי סורנטו

ציורי הסירנות על קיר מסעדה במרינה דה קנטונה

על חוף הים, באחד המפרצים הציוריים שבין פוזיטנו לאמלפי

מאמלפי מטפסת דרך צרה ןפתלתלה אל העיירה ראבלו, המוכרת בין היתר בזכות פסטיבל המוזיקה השנתי הנערך שם. שני אתרי הביקור המרשימים בעיר הם וילות עתיקות, רחבות ידיים, עם גנים מטופחים, שמהם נשקף נופו של המפרץ.

פינה בווילה רופולו, ראבלו

חצר מלון בראבלו

קשתות כחולות, בתים צחורים. אוסטוני, אחת "הערים הלבנות" בחבל פוליה בדרום מזרח איטליה

מכונית כיס בכל סימטא. עוד מבט אל רחובות אוסטוני

סיוד שנתי בצו המועצה. אוסטוני

בוהק, נקי ומצוחצח לתיירים

אוסטוני ו"ערים לבנות" אחרות באזור מחווירות לעומת אלברובלו, "בירת חבל הטרולים". לא, אין מדובר בטרולים הסקנדינבים, אלא במבנים ייחודיים,  בצורת חרוט, שפעם שימשו לאחסון כלים חקלאיים או למגורי איכרים והיום הם אבן שואבת לתיירים. טרולו ביחיד, טרולים ברבים.

בלי טרולים מסקנדינביה או מהאינטרנט. הכנסיה ב"בירת הטרולים" אלברובלו

ישו בארץ הטרולים. בכנסייה באלברובלו

מבנה עגול שגגו עשוי צפחה. שכונות שלמות של טרולים מתמלאות בימי הקיץ בתיירים

אחת האטרקציות העיקריות בעיר הנמל הגדולה בארי היא בזיליקת סאן ניקולה, על שם הקדוש הנוצרי המוכר יותר כסנטה קלאוס. בקריפטה, מתחת לאולם התפילה העיקרי, נשמרים על פי האמונה שרידי גופתו של הקדוש. 

בקשות מסאן ניקולה לשחרור אסירים והחלמת ילדים חולים. תפילה בין הקשתות בקריפטה בבזיליקת סאן ניקולה בבארי

למטייל בסמטאות בארי צפויה חוויה איטלקית מיוחדת: נשים היושבות ברחוב, בפתח בתיהן, ועוסקות בהכנת פסטה.

עבודת יד, לעיני עוברים ושבים. נשות הפסטה בבארי

מודעות פרסומת