תפארת העבר: מקוני איילנד לברייטון ביץ'

 ברוקלין, יולי 2013

בשבע בבוקר עוד ניכרים ביציאה מתחנת הרכבת התחתית סימני הבילויים של הלילה: כוסות ובקבוקי בירה מפוזרים על המדרכות, וגם קרטונים וצלחות של פיצה "פמיליה" (בלי קשר, כנראה, לארגון האוהדים האלים של בית"ר ירושלים). הדרך אל החוף עוברת ליד אתר מורשת אמריקאי חשוב: היכל הנקניקיות של נתנ'ס. יש לו סניפים רבים ברחבי אמריקה, אבל כאן, בחוף קוני איילנד ניצב המקור, מאז 1916. בעוד שלוש שנים יחגוג מאה. מדי שנה, ב-4 ביולי, הוא זוכה לאזכורים בתקשורת ברחבי העולם הודות ל"אליפות העולם באכילת נקניקיות". אירוע דוחה למדי, שיכול להרוס את התיאבון לא רק לנקניקיות. יומיים לאחר התחרות שעון גדול כבר מנה את הימים והשעות לזלילה הגדולה תחרות הבאה, זו של יולי 2014.

זלילת הנקניקניות הגדולה. נתנ'ס המקורי, קוני איילנד.

מסביב נראים מתקני הלונה פארק של קוני איילנד. בשעת בוקר מוקדמת המקום עדיין שומם, אבל לעת רב הוא מתמלא, אמנם לא כמו בימים הרחוקים שבהם היה את אחד מיעדי התיירות הפופולריים בארצות הברית, אם לא הפופולרי ביותר. זה היה לפני שהמציאו את דיסנילנד ודיסני וורלד, וכל שאר הפארקים ששואבים אליהם מדי שנה מיליוני מבקרים, אמריקאים ותיירים מחו"ל. בעידן ההוא, מסוף המאה ה-19 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה, קוני איילנד היתה הלהיט הגדול.

העבר המפואר נותר בציורי קיר. ההיסטוריה של קוני איילנד על קיר האקווריום של ניו-יורק

באמצע המאה ה-18 נבנו כאן כמה בתי מלון גדולים, והמבקרים בילו כאן חופשות של כמה ימים. בתחילת המאה ה-20 נסללה לכאן מסילת רכבת. זו היתה בשורה להמונים אבל מכה למלונאים: מעתה ניתן היה להגיע בבוקר, לבלות על שפת הים ובפארק השעשועים – ולחזור בלילה הביתה. המלונות התמעטו, אבל  שלושת הלונה-פארקים הגדולים שפעלו כאן נעשו עמוסים עוד יותר. הם כיכבו בסרטים ובמחזות זמר. קוני איילנד היתה אז חלק בלתי נפרד מהחוויה הניו יורקית, ואולי האמריקאית כולה.

שריד לימים מפוארים. חלק ממתקני הלונה פארק בקוני איילנד

אחרי מלחמת העולם השנייה החלה דעיכה הדרגתית. מדוע? יש הטוענים כי מיזוג האוויר בבתי הקולנוע הוא שמשך את האמריקאים בימי הקיץ למקומות מצוננים יותר. אבל נדמה שיותר מכל נגסו בקוני איילנד פארקי השעשועים החדשים והגדולים. כמה עשרות שנים שררה כאן תחושה של עזובה. המתקנים החלידו, קוצים צמחו בין הסדקים על הרחבות שבהם רצו פעם ילדים ממתקן למתקן.

בשנות השבעים הועלה רעיון להקים כאן מחדש בתי מלון גדולים ובעיקר בתי קזינו, כפי שנעשה באטלנטיק סיטי בניו ג'רזי. אבל הרעיון לא קרם עור וגידים. אחר כך אחד הלונה פארקים השתקם, ואחר כך בנתה העיריה לאורך החוף, מקוני איילנד ועד ברייטון ביץ', טיילת רחבת ידיים. המקום שוב התעורר לחיים.

גם האקווריום של ניו יורק, שפעל מאז 1896 במנהטן והועבר לקוני איילנד ב-1957, שופץ והורחב. יש בו יותר מ-350 מינים של בעלי חיים ימיים. כאשר הלם ההוריקן סנדי בחוף המזרחי של ארצות הברית באוקטובר 2012 נפגע גם האקווריום, כמו חלק מהמתקנים בלונה פארק הסמוך. בשל הפסקת החשמל ממושכת מתו חלק מהדגים שהוחזקו במקום. במאי השנה נפתח האקווריון חלקית לציבור, והשיפוצים עדיין נמשכים בחלקים אחרים. 

האטרקציה האחרת של קוני איילנד וברייטון ביץ' היא חוף הים. לתושבי ברוקלין והרבעים האחרים של הכרך הגדול מחכה כאן חוף רחב ידיים. טרקטורים ניקו את החוף כשהגענו לכאן, פחי האשפה רוקנו, וחוף נקי ומסודר המתינו  למי שבאו לכאן לשחק, לרוץ, להשתזף. רק הנועזים יכלו לטבול במי האוקיאנוס הקפואים למדי.

פנסים מחייכים. הטיילת בקוני איילנד

הטיילת מובילה מזרחה לעבר ברייטון ביץ'. כמו קוני איילנד, גם ברייטון ביץ' היתה בעבר שכונה שרבים מתושביה היו יהודים. הבתים לאורך החוף וסמוך אליו משכו יהודים שנחלצו מהדירות הדחוקות בלואר איסט סייד במנהטן, והם היו גם תחנה ראשונה או שניה במסעם האמריקאי של פליטי שואה רבים שקיבלו התרי כניסה לעולם החדש. עדיין אפשר למצוא פה ושם סימנים לנוכחות היהודית, אבל מרביתם אינם כאן. חלק ירדו לארץ השמש פלורידה או הרחיקו לאריזונה, אחרים הלכו לעולמם וילדיהם עברו לשכונות ועיירות אחרות.

הנוכחות היהודית נדחקה לשוליים. בית כנסת בברייטון ביץ'.

אוכלוסיות אחרות תפשו את מקומם: בעיקר מהגרים. מי שכבשו לפחות את ברייטון ביץ' הם המהגרים מרוסיה ומאוקראינה. רבים מהם היו "הנושרים", שהקרמלין אפשר להם לצאת מברית המועצות בשנות ה-70 עם התרי עלייה לישראל, אך בווינה הם בחרו בטיסה לניו-יורק, לא לתל-אביב.

הכול ברוסית. שלט בשדרות ברייטון ביץ'.

מיתוג ושיווק. ברייטון ביץ'.

חלק אורגני מעיר שבה מדברים ב-200 שפות. חנות בברייטון ביץ'.

לפני כמה עשורים הרבו לדבר בניו יורק על "המאפיה הרוסית" שהשתלטה על ברייטון ביץ', אבל מאז התדמית רוככה.  "הקשר הרוסי" אינו מאיים כמו בעבר. גל המהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר הוא אחד מאותם גלים שאמריקה למדה לקלוט מאז הקמתה. קודם כינו את האזור הזה "אודסה הקטנה", עכשיו כבר ממתגים את השכונה כ"רוסיה הקטנה שעל החוף", בקמפיין שיווקי המזמין לבלות ולקנות כאן. ובדיוק כפי שנכתב כבר יותר מפעם על האזור הזה – חלק ניכר משלטי החנויות הם ברוסית, וזו השפה העיקרית שנשמעת ברחוב, בחנויות או ברכבת התחתית.

בבושקה והנכד. הווי רוסי בציור קיר בברייטון ביץ'.

על החוף בקוני איילנד ניתן לראות אפרו-אמריקאים, היספנים, מהגרים מאסיה ואיטלקים, אך ככל שצועדים לעבר ברייטון ביץ' השפה העיקרית היא רוסית. המהגרים הרוסים – מבוגרים וצעירים צועדים אל החוף, אל בתי הקפה והמסעדות הרוסיות שלאורך החוף. הבתים שליד החוף שאכלסו בעבר רבבות יהודים מזכירים את ימי הזוהר של חלק מהמבנים. כאשר הם נבנו במהלך המאה ה-20 ניכר שהיה כאן ניסיון להעניק להם הדר. הכניסות המסוגננות, הצריחים על הגגות, העיטורים על הקירות החיצוניים, כל אלה מותירים עכשיו תחושה של שכונה מפוארת שירדה עם השנים מגדולתה.

ארכיטקטורה מימים רחוקים. כניסה בסגנון ראט דקו לבניין מגורים בברייטון ביץ'.

הסגנון האקלקטי. פרט מחזית בניין בברייטון ביץ'.

צריח מזרחי בלב המערב. גג בניין בברייטון ביץ'

מי שמבקש לסייר כאן יכול להיעזר בין היתר בבלוג "ניו יורק הנשכחת" שבו מוצגים חלק מהבניינים הייחודיים כאן עם הסברים על הסגנונות הארכיטקטוניים ועל האנשים שעמדו מאחורי פיתוח האזור. הציר הראשי של השכונה הוא שדרות ברייטון ביץ', משעליה עובר גשר ברזל הנושא את קווי הרכבת התחתית המגיעים לכאן. רעש גדול מכה כאשר חולפת רכבת מעל המכוניות והולכי הרגל, החנויות והדוכנים.

חיים מתחת לרכבת התחתית. שדרות ברייטון ביץ'.

בדוכן למכירת עיתונים מונחים עשרות מגזינים ברוסית ועוד כמה שבועונים. המוכר אומר שאין לו מושג כמה עיתונים ברוסית יוצאים לאור באמריקה, אבל את השיחה שלנו מפסיקים מדי רגע קונות וקונים הרוכשים מגזינים ועיתונים. בדוכן סמוך נמכרים ספרי ילדים ברוסית, ומדי כמה דקות צץ עוד רוכל עם סחורתו, כולל אחד המוכר "שמלות אופנה" ב-4.99 דולר, הנחטפות כמעט מיד. ברוכים הבאים ל"רוסיה הקטנה", עוד נתח ססגוני במפה האנושית המגוונת של ניו-יורק בכלל – עיר המתגאה שמדברים בה כמאתיים לשונות – וברוקלין בפרט.

מפשיטים את הבובה משמלות במציאה. דוכן בבריטון ביץ'.

 

 

אמריקה ברוסית. דוכן ספרים לילדים בבריטון ביץ'.

 

 

ובינתיים על החוף. בוקר על הטיילת מקוני איילנד לברייטון ביץ'.

 

הרבה חול ומים קפואים. בוקר בחוף קוני איילנד.

מודעות פרסומת