ראשי > יום הכיפורים, כללי > כובשי הקסטל תשע"ג: על אופניים ומחסומים

כובשי הקסטל תשע"ג: על אופניים ומחסומים

סיור הבוקר, אליו יצאנו כמדי יום כיפורים, המצלמה ואני, התחיל בממצא מטריד. מתברר שמישהו (המועצה המקומית ו/או המשטרה) הציב מחסומים לרוחב כבישי הגישה המובילים מכביש מס 1 למבשרת ציון במחלף הראל.

יישוב חסום. וזו גם הדרך לבית החולים הדסה עין כרם

אני מניח שהכוונה היתה טובה – לדאוג לשלומם של הילדים שנהנים מרכיבה על הכבישים ביום הזה. אבל התוצאה מקוממת. שהרי אחד הדברים הנהדרים ביום הכיפורים הוא נכונות הציבור להימנע מנסיעה לא מחמת חוק של ש"ס או אגודת ישראל, אלא מתוך הסכמה.

דווקא בהעדר כפייה מוכן הציבור לשמור על אופיו הייחודי של היום הזה. מי שינסה למנוע בכוח כניסת כלי רכב ליישובים שאינם דתיים רק ייצור, ובצדק תגובת נגד עזה. כי זהו מהלך שאי אפשר לראות בו אלא כפייה דתית, עוד צעד במאבק המתמשך על דיוקנה של מדינת ישראל.

מישהו כבר הזיז את אחד המחסמים בכיוון הזה. הכניסה ליישוב מכיוון ירושלים

תצלומי המחסומים הועלו לפייסבוק. התגובות לא אחרו לבוא. עד לשעה זו הן באו מגולשים שנחרדו כמוני. נראה אם ואיך תגיב המשטרה לשאלה שהצגתי לה בדף הפייסבוק הרשמי.

אגב, אם הסיבה להצבת המחסומים היא הדאגה היא לשלום הילדים, ראוי היה להציב שלטים בכניסות ליישוב, שבהם יתבקשו נהגים לנסוע בזהירות כדי לא לפגוע בילדים. אבל לא מחסום בנוסח בני ברק, רמת בית שמש או מאה שערים.

אחר כך חיפשתי את זווית הצילום לתפוס רוכבי אופניים מתחילים לגלוש מזרחה, לעבר ירושלים. זו היתה שעת בוקר והתאורה ממזרח משובחת.

רוכבי אופניים של המאה ה-21 הם אובייקטים משובחים לצילום. לבושם בדרך כלל צבעוני, אביזריהם ססגוניים. והכל על רקע הכביש הנקי ממכוניות.

אחרי מנוחה קצרה מתחת לגשר הראל, דוהרים במורד לעבר סיבוב מוצא

וכך נראה צמד רוכבים כאשר הם מתחילים את הירידה (מבט מלפנים)

בדרך למטה

ואחרי כמה שניות  (מבט מאחור).

שני היפופוטמים בדרך לסיבוב מוצא

וממרומי הגשר – עוד תצפית מלבבת של היום היחיד שבו אב יכול לקחת את ילדיו לטיול על כביש מספר 1.

טיול בוקר במסלול חד שנתי

זה שעולה וזה שיורד. מפגש על הכביש הריק

החלק הפחות מלבב בהמתנה לדבוקות הססגוניות של רוכבי האופניים הוא ההתבוננות בכמויות האשפה שמצטברות בשולי הכביש. אלפי בדלי סיגריות, חלקי אנטנות ומגבים, פחיות משקה ריקות, עיתונים ומה לא. ג'יפה. אבל יש גם מציאות, כמו המדבקה הזו של גרר למכוניות, שמבקש לתפוש כאן לקוחות במקרה של תאונה או תקלה. הגורר אמנם אינו עובד בשבתות ובחגים, אבל בימי החול איש אינו יכול להתחרות במספר השעות שבהן עומד הגרר שלו לרשות הציבור.

מי שחוסך שעות בשבת, מרוויח אותן בימי חול

  1. הילה
    27 בספטמבר 2012 בשעה 0:09

    כל הכבוד לכם…אתם מדהימם.

  1. 26 בספטמבר 2012 בשעה 22:57

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מכון גנזים ע"ש אשר ברש

הבלוג של ארכיון "גנזים" של אגודת הסופרים העבריים, בעריכת יצחק בר יוסף

A Photographers diary of the Universe

I am a cell biologist, photographer, cyclist and hiker living in Jerusalem, Israel. In this blog I will describe and mainly depict past, current and future journeys to remote, and less remote corners of our beautiful home planet.

"נתונאות"

האתר הישראלי ל-DATA JOURNALISM

ספי הנדלר

על אמנות ולא רק. מהרנסנס ועד היום

משה הרפז

המתבונן: ככל שתרבו להתבונן כך תראו יותר!

עיתונאים

בלוג על מעמד העיתונאי בישראל

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: