ראשי > אשכול, הבטחות, כללי, ציטוטים, שר האוצר > "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים" – נוסח מעודכן

"הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים" – נוסח מעודכן

מי אמר ומתי "הבטחתי – אבל לא הבטחתי לקיים"?
השאלה הזו צצה ועולה אחת לכמה חודשים. מסתבר שהיא מעניינת לא מעט אנשים. מאז פורסמה רשומה זו כאן לראשונה,  בשנת 2012 , כמעט בכל יום יש מספר אנשים המגיעים לבלוג זה בעקבות שאלה הנוגעת לביטוי זה. 

מקובל לייחס את האמירה הזו ללוי אשכול. לפעמים לפנחס ספיר, או לשמחה ארליך. כולם שרי אוצר לשעבר. כנראה שהאמירה הזו מתאימה למי שמחזיק בתפקיד הזה. מצד אחד הוא פוליטיקאי שחייב להבטיח. מצד שני, עליו לשמור על האוצר.

ציטוט מקורי, ישיר, שיעיד מתי נאמרו הדברים – טרם נמצא. אבל הנה כמה מקורות המייחסים את האמירה לאשכול.

האחד מופיע בביוגרפיה של אשכול שכתב פרופ' יוסי גולדשטיין (הוצאת כתר, 2003).

גולדשטיין כותב שם כי הבטחותיו של אשכול נעשו לשם דבר. "ידוע הסיפור על אנשי ההתיישבות שבאו אליו בשנת בצורת, ודרשו את הסובסידיות שהבטיח להם. הוא אמר להם שאמנם הבטיח, 'אבל לא הבטחתי לקיים'. לסיפור כמה וריאנטים: ' מה, אסור כבר להבטיח בארץ הזאת?', או 'את המילה שלי נתתי, אבל אני יכול גם לקחת אותה'" (עמוד 499). גולדשטיין אינו מתחייב מהו הציטוט המדויק, אך הדברים סימלו לדעתו את הלך רוחו של אשכול.

והנה גם מקור נוסף, שיתרונו בכך שהוא התפרסם בימי חייו של אשכול.

המובאה הזו לקוחה מכתבתו של יוסף חריף, שהיה במשך שנים ארוכות הכתב המדיני של "מעריב". הכתבה פורסמה ב-25 ביוני 1963, למחרת ההצבעה בכנסת לאישור ממשלתו של אשכול. למעשה ביום שבו התיישב לראשונה על כסאו של דוד בן-גוריון, שהתפטר עשרה ימים קודם לכן.

 

זה המסר על פי חריף: למרות ש"פעם אמר בערך כך" – לא נגרם נזק לאמינותו.

ממועד הפרסום של הציטוט ב"מעריב" ברור שייחוס הדברים לפוליטיקאים מאוחרים יותר אינו מדויק (אלא אם הם אימצו את "נוסחת אשכול"). ושנית, שהדברים נאמרו על ידו כנראה בימי כהונתו כשר האוצר.

אבל איפה בדיוק הוא אמר זה? מתברר כי כבר כמעט עשור קודם לכן יצא שמעו של אשכול כשר אוצר שמבטיח, אבל לא תמיד מקיים.

הנה קטע ממדורו הפופולרי של אפרים קישון, "חד גדיא", שהופיע ביוני 1954.

"הכלליים" בטקסט הם אנשי  הציונים הכלליים, מפלגת מרכז, שהפכה לימים לחלק מהמפלגה הליברלית, שהתגבשה לגח"ל (גוש חירות ליברלים) ואחר כך היתה לחלק מהליכוד.

ההשוואה לחזאי, שמבטיח ואינו מקיים, מעבירה אמנם את המסר – הבטחות ששר אוצר מפזר אך כמו החזאי לא תמיד יכול לקיים.

אבל עדיין זה אינו הביטוי המדויק.

ע ד כ ו ן   (24.11.2019)

בחיפוש אחרי שורשי הביטוי הגענו אל פרוטוקול ישיבת הכנסת ב-6 בפברואר 1956. אז העלו חברי כנסת מן האופוזיציה הצעות לסדר היום בנושא "תשלום תוספת השכר לעובדים האקדמיים והמנהליים". חברת הכנסת אסתר וילנסקי ממק"י, המפלגה הקומוניסטית הישראלית, מתחה ביקורת על כך שהממשלה הבטיח לרופאים, למהנדסים ולקבוצות עובדים נוספות תוספות שכר – אך חזרה בה מהבטחות אלה. כך אמר גם ח"כ נוסף, גרשום שוקן, המו"ל של העיתון "הארץ", שכיהן באותן שנים חבר כנסת מטעם המפלגה הפרוגרסיבית. "אי אפשר להסכים לכך שהממשלה תסתלק מהתחייבויות מפורשות שקיבלה על עצמה", אמר שוקן.
הדובר השלישי מצד האופוזיציה היה איש "חרות" שמשון יוניצ'מן. וכך אמר: "אדוני שר האוצר, שמעתי מעשייה במזנון, וזה בוודאי גם יגיע לחוץ לארץ, ואני לא שמחתי לשמוע את המעשייה, ואיננה יודע היכן סופה של הבדיחה ותחילתו של סיפור אמת. אשמח אם אדוני יכחיש זאת. אבל סיפרו כי משקיעי הון מדרום אפריקה אמרו שהובטחו להם הקלות ואחר כך חזר בו שר האוצר ואמר למחרת: רצוני היה להבטיח, מותר לי להתחרט, רצוני לבטל ולקחת את ההבטחה בחזרה".
והמשיך ח"כ יוניצ'מן ואמר לשר אשכול: "אם אדוני יכחיש זאת – אשמח, ואז תישאר הבדיחה. אבל אני שואל את הממשלה אם ברצונה שהבדיחה הזאת, או המעשייה הזאת, תהיה לסמל".
כאשר עלה אשכול לדוכן הנואמים להשיב לח"כים, התייחס גם לדברי יוניצ'מן. "אותה בדיחה, כאילו אמר שר האוצר מה שאמר ליהודי מדרום-אפריקה, היא בדיחה ישנה נושנה, שמיחסים אותה פעם לפלוני ופעם לאלמוני. זו בדיחה קלאסית המסופרת בעולם כולו".


אשכול של הומורבתו של אשכול, פרופ' אמריטה עפרה נבו-אשכול, התמחתה הן בפסיכולוגיה תעסוקתית והן בחקר ההומור. ב-1988 יצא לאור את ספרה "אשכול של הומור". בהקדמה כותבת פרופ' נבו-אשכול כי החליטה לכתוב את הספר "מתוך רצון להחיות ולשמר, ולו במעט, את חוש ההומור הנפלא שניחן בו אבי".

אחד מפרקי הספר מוקדש, כצפוי, לאמירות של אשכול בנושא הבטחות. נבו-אשכול מצאה כי סיפורים על הבטחות שאביה נתן אך לא יכול היה לקיים נפוצו עוד לפני שמונה לתפקיד שר האוצר  ביוני 1952.
על האמירה המפורסמת המיוחסת לו היא כותבת: "מספרים על אשכול שהיה אומר: 'אם אני נתתי הבטחה, אני לא יכול לקחת חזרה?'. וגם ביידיש: 'אז איך האב געגעבן א ווארט, קאן איך עס ניטש צוריק נעמען?'"
אך גם כאן אין ציון מדויק היכן ומתי אמר את הדברים בנוסח המיוחס לו.
***

אז מה השורה התחתונה?
בהחלט ייתכן שביטוי זה, כתוצרת הארץ או יבוא מחו"ל, ריחף בחלל אולם הכנסת או בחדרי הוועדות, ונעשה בו שימוש גם על ידי שר אוצר כלשהו – אולי אשכול – או שציטוט כזה יוחס לו מפעם לפעם.
ועדיין אין בידינו ציון מקום מדויק לאמירה המפורסמת.
החיפושים נמשכים.

 

 

 

  

  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

סריטה

בלוג קולנוע

הערות שוליים להיסטוריה

footnotes to history * הבלוג של רפי מן

אופ-אד מאחורי הדברים ומה שבינהם

תקשורת, עיתונאות, בטחון, צבא, היסטוריה, מודיעין, פוליטיקה ומה שבינהם

historian51's Blog

A great WordPress.com site

המולטי יקום של אלי אשד

לכאן קל להיכנס אבל קשה מאוד לצאת .

הבלוג של מכון גנזים - אגודת הסופרים

כל הזכויות שמורות ליוצרים

A Photographers diary of the Universe

I am a cell biologist, photographer, cyclist and hiker living in Jerusalem, Israel. In this blog I will describe and mainly depict past, current and future journeys to remote, and less remote corners of our beautiful home planet.

"נתונאות"

האתר הישראלי ל-DATA JOURNALISM

ספי הנדלר

על אמנות ולא רק. מהרנסנס ועד היום

משה הרפז

המתבונן: ככל שתרבו להתבונן כך תראו יותר!

עיתונאים

בלוג על מעמד העיתונאי בישראל

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: