ראשי > כללי > גנדי ואנחנו (2)

גנדי ואנחנו (2)

     האם היה מהטמה גנדי עוכר ישראל שליבו נטה לצידם של הפלסטינים, או שגילה תמיכה גם למפעל הציוני? ברשומה הקודמת נכללו כמה מהתבטאויותיו השנויות במחלקות, שעוררו בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת תרעומת קשה בקרב אישים יהודים.

     אבל יש גם דברים אחרים: אהדה לשאיפות של העם היהודי, ותקווה כי ניתן יהיה לממש אותן תוך התחשבות עם הערבים תושבי הארץ.

    

    

     הדברים נאמרו בשנת 1931, בראיון שערך עיתונאי מארץ ישראל עם מנהיג המאבק ההודי לעצמאות. המראיין היה עורך העיתון "דואר היום" איתמר בן-אב"י, בנו של אליעזר בן-יהודה. בדיווח על הראיון ניכרה התפעמותו של העיתונאי מגודל הרגע, מעצם המפגש עם אחת הדמויות החשובות ביותר בעולם באותה תקופה.

       השניים נפגשו בעת שגנדי שהה בלונדון לדיוני "השולחן העגול" עם צמרת השלטון הבריטי על עתידה של הודו. הראיון ב"דואר היום" פורסם ב-15 בדצמבר 1931, וניתן לקריאה היום בקלות רבה הודות לאתר עיתונות יהודית היסטורית.

      "לא אנסה להסתיר כי לבי הכה בי גלים מהתרגשות שידעתיה רק פעם אחת לפני כן, בימי ראיוני הראשון עם מוסולוני", כתב בן-אב"י בתארו את תחושותיו בדקות שלפני הפגישה עם גנדי.

        "בעשרים שנות מנהיגותו ההודית לא נמצא גם הפגם הקטן ביותר בכל פעולותיו ומעשיו", כתב. דמותו הסגפנית של האיש רק חיזקה בעיני בן-אב"י, בדומה לרבים מבני התקופה, את עוצמתו. "אין כמעט שן אחת לחניכיו הקדומות, וגלגלת ראשו העגול מבליטה בקרחותה הרצויה והמבריקה את אדישותו המוחלטת לפעולת קלסתרו על הבאים לראותו… אכן אוצר שלד בשרי זה ברזונו המרתיע כוח היולי ורוחני, שלא רק אנגליה עם כל קיסריותה הגאה, אלא העולם כולו… מוכרחים להתחשב עימדו".

       אחרי תפילה קצרה הובאה לגנדי מכונת הטוויה, שהיתה לאחד מסמליו המוכרים,  והופעלה על ידו גם בעת שיחות עם אורחים.

       הנה כך מתאר בן-אב"י את תחושתו ברגע שבו הרים גנדי את עיניו והביט בארח מארץ ישראל:

       על פי בן-אב"י, בראשית השיחה ביקש ממנו המנהיג ההודי להקפיד על תעתיק נכון של שמו:

        

אחר כך עברה השיחה לנושא הלאומי. "הגד נא לאחיך", אמר גנדי, "כי עוקב אני את שאיפותיהם באהדה רבה".

           

         ונחזור לנושא שבו פתחנו את הרשומה הקודמת על גנדי, היהדות והציונות: הקמת אתר ההנצחה למנהיג ההודי בירושלים.  מימוש יוזמתו של חבר מועצת העיר ד"ר מאיר מרגלית, תהיה צעד ראוי עד מאוד. העיר קדושה לשלוש דתות, וגדולה דיה כדי להכיל גם את מורשת גנדי. 

        זו לא תהיה רק מחווה למנהיג ההודי ולערכיו האוניברסליים לחרות ולאי-אלימות. זו תהיה תעודת כבוד לירושלים.

מודעות פרסומת
:קטגוריותכללי
  1. עיח
    16 במאי 2013 ב- 14:39

    אני מאמין ב"בודהיזם" ומהטמה גנדי עשה הרבה למען הודו – אבל לא צריך להיות צבועים הוא לא היה אוהד גדול של ישראל. אני לא אומר שצריך לשנוא אותו אבל בטח לא להקים מרכז על שמו בישראל קצת הגינות ובתכלס אם רוצים לקדם מדיטציה ואת הדהמה בארץ אפשר לעשות זאת בצורה חכמה ולא להקים פסל ליד מרכז מדיטציה בירושלים. אני מסכם – אני בעד המרכז אבל הפסל לא אמור להיות ממיליון סיבות. מה אתם רוצים להרחיק אנשים מהמדיטציה או לקרב אותם? נראה כאילו שמים אותו רק כדי להרגיז, גם אם זה יפגע במטרת המרכז שאנשים יבואו אליו ואם זה דריכה על הכבוד הלאומי שיש לו השלכות על המציאות עצמה מלבד על האגו שלנו.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

המולטי יקום של אלי אשד

לכאן קל להיכנס אבל קשה מאוד לצאת .

מכון גנזים ע"ש אשר ברש

הבלוג של ארכיון "גנזים" של אגודת הסופרים העבריים, בעריכת יצחק בר יוסף

A Photographers diary of the Universe

I am a cell biologist, photographer, cyclist and hiker living in Jerusalem, Israel. In this blog I will describe and mainly depict past, current and future journeys to remote, and less remote corners of our beautiful home planet.

"נתונאות"

האתר הישראלי ל-DATA JOURNALISM

ספי הנדלר

על אמנות ולא רק. מהרנסנס ועד היום

משה הרפז

המתבונן: ככל שתרבו להתבונן כך תראו יותר!

עיתונאים

בלוג על מעמד העיתונאי בישראל

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: