ראשי > חרדים, כללי, לטרון, סובלנות, שלטים > שיעור בסובלנות

שיעור בסובלנות

אחד המראות היותר מקוממים בירושלים, ולא רק בה, הוא המאמץ העקבי המביש למחוק את השמות הערביים משלטי רחוב, מתמרורי תנועה ועוד.

כראוי למדינה ש-20 אחוז מתושביה בגבולות הקו הירוק הם ערבים, השילוט הרשמי מספק מידע בעברית, ערבית ואנגלית. אבל בכל חוצות העיר ניתן למצוא שלטים שיד זדונית מחקה, טשטשה או הדביקה משהו על השורה הערבית.

המחיקה היא אקט אלים. יש בו לא רק זלזול במיעוט, אלא גם ניסיון לא רק להכחיד אותיות ושמות. וגם ביטוי לחלום מפוקפק ומסוכן על העלמותם של הערבים.

כתם שחור: אפילו למלך ג'ורג' אין חסינות בירושלים

סביר להניח שמדובר במעשה ידי אנשי ימין, אך התופעה בולטת במיוחד בשכונות דתיות וחרדיות. האם יש משהו בעקרונות הדת המחייב או מצדיק מעשים מסוג זה?האם זו משוואה שאין לחמוק ממנה – דת=קנאות?

למרבה הצער, מעטים – או נחבאים אל הכלים – הם המוסדות הדתיים היהודיים שנוהגים בסובלנות בין דתית. כדי לקבל שיעור בסובלנות כזו, שווה לבקר ב"מנזר השתקנים" בלטרון. עוד בטרם הכניסה למתחם הסגור של המנזר מצפה למבקרים פסל שכבר שמו משדר את המסר: "איש באמונתו יחיה". הפסל מוקדש לשלוש דמויות משלום דתות.

שלוש דתות על אבן אחת. יש גם דברים כאלה בארץ הקודש.

יושבי המנזר בלטרון אמורים אולי לשתוק, אבל האמירה שלהם במקרה הזה מהדהדת: אפשר גם אחרת. מתי נראה פסל או לוח כזה במוסד דתי יהודי?

מודעות פרסומת
  1. 10 בנובמבר 2011 בשעה 21:48

    יהודים וערבים לא יחיו בשלום לעולם בארץ אחת. ומכיוון ששני העמים לא יוותרו על חלקם- המוצדק- בארץ הקודש נותר לנו לחיות על החרב. שלום אמת לא ישכון כאן לעולם. כל זה כמובן לא מצדיק כל אלימות ואף לא מחיקת כתובות בערבית! אבל מי שעדיין חולם על שלום שלווה ושגשוג בארץ הזאת הוא פאטתי.

  2. 10 בנובמבר 2011 בשעה 23:21

    סיום מרגש ועם זאת עצוב על מה שנראה כהתחלה מדאיגה של זרם קיצוני המעודד אלימות פיסית ונפשית כלפי חלק מתושבי מדינת ישראל, וקומץ רבנים היוצאים לגנות זאת. חגי לגבי הערת הפאטתיות, תן לאנשים לחיות עם תקווה. אני בעצמי איני בטוחה לגבי אמונתי בתהליך שלום כעת, אך העולם ממשיך להתקדם והיו מקרים בדתות ועמים אחרים, אז אקווה שאולי ישנה דרך לגשר בין שני העמים , כעת לדעתי זה אינו הזמן הנכון… אבל מי יודע. אעדיף לבחור באמונה שמאמינה כי העולם מתקדם כל הזמן לעבר משהו ולא פשוט להשלים עם המצב. כך לעולם לא נתקדם.זה לא עניין של פאטתיות, זה לא שאני לא מודעת למצב ולהסלמה במזרח התיכון, אני כבר לא חולמת, מצד שני גם לא גורסת לחלוטין לצד השני.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

המולטי יקום של אלי אשד

לכאן קל להיכנס אבל קשה מאוד לצאת .

מכון גנזים ע"ש אשר ברש

הבלוג של ארכיון "גנזים" של אגודת הסופרים העבריים, בעריכת יצחק בר יוסף

A Photographers diary of the Universe

I am a cell biologist, photographer, cyclist and hiker living in Jerusalem, Israel. In this blog I will describe and mainly depict past, current and future journeys to remote, and less remote corners of our beautiful home planet.

"נתונאות"

האתר הישראלי ל-DATA JOURNALISM

ספי הנדלר

על אמנות ולא רק. מהרנסנס ועד היום

משה הרפז

המתבונן: ככל שתרבו להתבונן כך תראו יותר!

עיתונאים

בלוג על מעמד העיתונאי בישראל

The WordPress.com Blog

The latest news on WordPress.com and the WordPress community.

%d בלוגרים אהבו את זה: